לקריאת התחקיר המלא לחצו כאן
לקריאת התחקיר כפי שפורסם ב"כלכליסט" לחצו כאן
במרץ האחרון היועץ המשפטי לממשלה הנחה את המדינה להפסיק לתקצב את החטיבה להתיישבות, לאחר שליקויים רבים התגלו בהתנהלותה. בעקבות חוות-הדעת הוקמה ועדת מנכ"לים שדנה ביישום ההנחיות בימים אלה. בשבועות האחרונים הצטרף לעמדת היועץ המשפטי גם מבקר המדינה, שפרסם דוח נוקב לפיו החטיבה נגועה בשחיתות.
חברי הכנסת מטעם הבית היהודי – אשר משתמשים בחטיבה כצינור להעברת כספי ציבור להתנחלויות ולמקורבים – יצאו מיד להגנת החטיבה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אף הגיש הצעת חוק שחותרת לעקוף את הנחיות היועמ"ש, לטרפד את ועדת המנכ"לים ולקבע את המצב הקיים, בו פועלת החטיבה ללא פיקוח, שקיפות או כפיפות לחוק המכרזים ולחוק חופש המידע. כפי שמעיד סמוטריץ' עצמו בראיון על הצעת החוק: "מה שהיה טוב ארבעים שנה לאחור טוב גם ארבעים שנה קדימה ואנחנו בסך הכל ממשיכים את המצב הקיים". חוק זה, אם יעבור, יאפשר לראשי החטיבה להמשיך להיטיב עם מקורבים פוליטיים ולחלק תקציבים באופן מפלה.
לפני שנה, לאחר פרסום תחקיר מולד על פעילות החטיבה להתיישבות, עמדה החטיבה בלב סערה ציבורית ותקשורתית. על אף שהיא ממומנת מקופת המדינה, ראשיה מסרבים בעקביות לגלות כיצד תקציבה מחולק: ח"כים, עיתונאים, חברי הנהלת ההסתדרות הציונית וארגונים אזרחיים ניסו לחלץ מענה לשאלות מדוע מזנק תקציב החטיבה במאות אחוזים מדי שנה, לאן הוא זורם ולפי אילו קריטריונים. חרף הבטחות חוזרות ונשנות מצד ראשי החטיבה, עד כה איש לא הצליח לקבל תשובות.
בחסות היעדר השקיפות והפיקוח התפתחו בחטיבה תופעות חמורות כמו אפליה תקציבית ושחיתות. על-פי החלטת ממשלה מ-2004 החטיבה להתיישבות מחוייבת לחזק את הנגב והגליל ולחלק את תקציבה בשוויוניות, וראשי החטיבה טוענים בעקביות כי הם מחלקים את תקציב החטיבה שווה בשווה בין חלקי הארץ. אך לפי נתוני האוצר, שנחשפו על-ידי מולד ב"ידיעות אחרונות", במחצית הראשונה של 2014 לפחות 75 אחוז מהתמיכות שמעבירה החטיבה לרשויות מקומיות זרמו להתנחלויות. בנוסף מימנה החטיבה עשרות עמותות וגרעינים שראשיהן מקורבים לבית היהודי, וחלקן אף משמשות כתאים של המפלגה ופועלות באזורים אמידים כמו רמת אביב ג'. זאת על אף שבהחלטות הממשלה שאישרו את תקצוב הגרעינים נקבע במפורש כי הכסף יועבר לגרעינים הפועלים בפריפריה בלבד. הנתונים, הזמינים כיום באתר החשב הכללי, חושפים כי מגוף שייעודו סיוע לפריפריה הפכה החטיבה לקופה הפרטית של הימין המתנחלי.
בתחקיר שלפניכם נציג כיצד, מתחת לרדאר הציבורי, תקציב התמיכות של החטיבה כמעט הכפיל את עצמו במהלך המחצית השנייה של 2014. בעוד שלפני "צוק איתן" עמד תקציב זה על 432 מיליון שקל, לאחר המבצע זינק ל-806 מיליון שקל. הזמן שחלף מאז "צוק איתן" מאפשר לבחון כיצד השפיע המבצע על סדר העדיפויות של החטיבה ב-2014. כפי שנראה, מתברר כי על אף המצוקה החריפה ביישובי הדרום – תמיכות החטיבה ברשויות הופנו בעיקר להתנחלויות, וביתר שאת.