מתווה פרי לשוויון בנטל הונח בסוף השבוע שעבר על שולחן הממשלה, והוא עתיד לעמוד במרכז סדר היום הציבורי בחודשים הקרובים. התוכנית החדשה נושאת בחובה הבטחה גדולה - בתום שנים ארוכות של דשדוש סביב הבעיה, תתמודד מדינת ישראל סוף-סוף עם אוכלוסייה הולכת וגדלה שאינה משתתפת ברבדים רבים של הציבוריות הישראלית.
השאלות המרכזיות שעומדות בפנינו הן האם המתווה המוצע באמת פותר את בעיות היסוד שבבסיס הסוגייה הבוערת והאם יש ביכולתו לממש את מטרותיו – להביא לגיוס משמעותי של חרדים לצה"ל ולשילוב של ממש בשוק העבודה?
אין ספק כי המתווה ניחן במעלות שיווקיות רבות: הוא מציב יעד עקרוני של גיוס כלל אזרחי ישראל לצה"ל וכן מתאר תהליך הדרגתי שבסופו, עוד שלוש שנים, יוכשר השטח להעלאה משמעותית של יעדי הגיוס. אלא שבחינה מעמיקה יותר של התוכנית המוצעת מראה כי בפועל, מעבר לכותרות הנאות שהיא עתידה לספק לשחקנים הפוליטיים המעורבים בה, היא אינה צפויה להשיג אף אחת מהמטרות שהציבה לעצמה – ולעורר אכזבה ציבורית קשה.
המסמך המוצג לפניכם מנתח את מסקנות ועדת פרי לאור המתווים האחרים שעלו על סדר היום במהלך העשור האחרון, מבהיר בפירוט מדוע התוכנית המתגבשת לא תפתור את בעיות העומק שבגינן האוכלוסייה החרדית אינה מעורבת בחיים האזרחיים בישראל ולבסוף מצביע על המרוויחים והמפסידים הגדולים כתוצאה מהמהלך.
להורדת המסמך המלא לחצו כאן