מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

ניתוח ופרשנות
06.09.2015 ניתוח מאת ליאת שלזינגר
יו"ר החטיבה להתיישבות, דני קריצ'מן, בועידת ישראל לחקלאות 14'
יו"ר החטיבה להתיישבות, דני קריצ'מן, בועידת ישראל לחקלאות 14'    

החטיבה להתיישבות - שאלות ותשובות

בתקופה האחרונה החטיבה להתיישבות מנסה להדוף את הביקורת הציבורית החריפה המופנית כלפיה באמצעות הטעיות וסילופים. כאן תמצאו את הנתונים המדוייקים ואת העובדות כהווייתן

מה הכי חשוב לדעת? 

  • בניגוד לדימוי חסר הפניות שהיא מבקשת לצייר בפני הציבור, החטיבה להתיישבות היא גוף פוליטי שנשלט בידי "ישראל ביתנו" ו"הבית היהודי" ומנוהל על-ידי עסקנים פוליטיים המקורבים לליברמן. הח"כים היחידים שמגנים על החטיבה באופן עקבי שייכים לשתי המפלגות הללו.
  • "אני רוצה למנוע מחברי כנסת לקבל מידע על תקציב החטיבה ולהגיש עתירות לבג"ץ" - יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אפריל 2014.
  • לפי נתוני החשכ"ל שנחשפו על-ידי מולד ב"ידיעות אחרונות", במחצית הראשונה של 2014 כ-75% מתמיכות החטיבה ברשויות הגיעו להתנחלויות.
  • נוסף על כך, החטיבה מממנת עשרות עמותות תורניות פרטיות שראשיהן מקורבים לבכירי "הבית היהודי". רבות מהן פועלות בלב ערים אמידות במרכז הארץ (כמו רמת השרון, מודיעין ואפילו רמת אביב ג') ומשמשות, למעשה, כסניפים בלתי-רשמיים של "הבית היהודי".
  • כשהחטיבה טוענת כי היא מתנהלת בשקיפות היא משקרת במצח נחושה לציבור: כבר שנים שאיש לא מצליח לקבל ממנה כל מידע לגבי פעולותיה והתנהלותה התקציבית - ח"כים, עיתונאים, חברי הנהלת ההסתדרות הציונית, ארגונים אזרחיים ואזרחים מן השורה.
  • עם זאת, החלת שקיפות בלבד לא תפתור את ליקויי החטיבה להתיישבות. במצב הנוכחי החטיבה מחלקת תקציבי עתק באופן בלתי מפוקח וללא קריטריונים ברורים. לפיכך, יש ליישם את הוראות היועמ"ש במלואן ולהפוך את החטיבה מגוף מתווה מדיניות לגוף מבצע בלבד.
  • בניגוד לטענות החטיבה, איש במערכת הפוליטית אינו מעוניין לסגור אותה - אלא רק לתקן את דרכי פעולתה כך שיתאימו להוראות היועמ"ש ולחוקי מדינת ישראל.
  • ההתיישבות העובדת והפריפריה החברתית של ישראל הן הראשונות להרוויח משינוי עומק במתכונת פעולת החטיבה. מרגע שתקציבי יהפכו שקופים וקבלת ההחלטות לגביהם תחזור לידי ממשלת ישראל, ניתן יהיה לדרוג לחלוקת משאבים הוגנת וצודקת יותר.

 

מי שולט בחטיבה להתיישבות?

החטיבה להתיישבות מקפידה להציג עצמה בפני הח"כים כגוף מקצועי נטול פניות, ואכן, היא כוללת דרג מקצועי בעל ניסיון עשיר שנצבר במהלך עשורים של עבודה. אלא שמעל לאותו דרג מקצועי מצוי דרג פוליטי, והוא אשר מנווט בפועל את פעילות החטיבה, קובע את סדר העדיפויות האופרטיבי שלה ועוסק בהקצאה של מאות מיליוני שקלים על-פי שיקולים עלומים וקריטריונים לא ברורים.

בחוות דעת מפורטת שחיברה המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, בעניין החטיבה היא מגדירה את ההתקשרות בינה לבין הממשלה כ"אזור דמדומים ממשלי". על-פי המסמך, ברבות השנים החטיבה הפכה ל"מעין 'חצר אחורית' לממשלה לביצוע פעולות שלא במסגרת הדין: מעצמאות בעיצוב המדיניות על-ידי גורם שאינו שלטוני; דרך העברות כספים בלתי מפוקחות; דרך פעולה שלא בהתאם לסטנדרטים המאפיינים שלטון בפעולתו... 'אזור דמדומים' ממשלי אליו מנוקזות סמכויות שלטוניות רחבות ומשמעותיות, לצד תקציבי עתק, המחולקים בהתאם לפרמטרים פנימיים המוחלים בחלקם באופן וולנטרי בלבד וללא בקרה אפקטיבית"1.

חשוב להבין כי כיום החטיבה להתיישבות הינה גוף פוליטי לכל דבר, שקשור באופן מובהק למפלגות "ישראל ביתנו" ו"הבית היהודי", ומשרת את האינטרסים הסקטוריאליים של שתיהן2. במלים אחרות: במצב הקיים ממשלת ישראל מפקירה את מדיניות ההתיישבות הלאומית בידי גוף חיצוני, נטול פיקוח, המנוהל בידי עסקנים פוליטיים.

כיום עומד בראש החטיבה דני קריצ'מן, מקורב של אביגדור ליברמן, שמונה על-ידו לתפקיד. ב-2012 התפקד קריצ'מן ל"ישראל ביתנו" והכריז על הצטרפותו במכתב פומבי מלא דברי הלל למפלגה ולפטרונו הפוליטי החדש3. גם מנכ"ל החטיבה, עו"ד ירון בן-עזרא, הוא מינוי פוליטי של ליברמן שהביע תמיכה פומבית ב"ישראל ביתנו"4.

לצד הפרטים שנחשפו בדוח מולד בנוגע לפעילות החטיבה5, ההוכחה הברורה ביותר לאופיה הסקטוריאלי היא העובדה כי גוף זה "נודד" עם נציגי מפלגת "הבית היהודי" בין משרדי הממשלה: רק באחרונה החטיבה שינתה כתובת יחד עם השר אורי אריאל ועברה ממשרד ראש הממשלה למשרד החקלאות, בהתאם להבטחה שעוגנה בהסכמים הקואליציוניים. עוד חשוב לשים לב לעובדה כי הפוליטיקאים היחידים שיוצאים להגנת החטיבה באופן סדרתי - אפילו נוכח חקירה של יחידת להב 433 וחשדות חמורים לאי-סדרים - הם אנשי "הבית היהודי"6. 

 

מה עושה החטיבה להתיישבות בפועל?

במהלך השנים הפכה החטיבה מגוף מבצע בלבד לגוף מתווה מדיניות. במצב הנוכחי החטיבה מגבשת סדרי עדיפויות התיישבותיים, מספקת תמיכות לעמותות שונות ואחראית על הקצאה של תקציבי עתק על-פי שיקולים פנימיים. מצב זה בעייתי מאוד, מאחר שמדיניות ההתיישבות הלאומית היא "תחום ליבה שלטוני מובהק", כהגדרת היועמ"ש, ולכן הייתה צריכה להישאר בידי הממשלה7. הפקרת מפעל ההתיישבות בידי החטיבה היא הפרטה מהסוג הגרוע ביותר והתנערות מדינת ישראל מאחריותה כלפי הפריפריה.

למרות שראשי החטיבה טוענים כי היא מחלקת את תקציבה באופן שווה בין מחוזות הצפון, הדרום והמרכז - שוויון שהיא נדרשת אליו מתוקף החלטת ממשלה - חלוקה זו מתבצעת אך ורק בבסיס התקציב; ההעברות החוץ-תקציביות, שמספקות לחטיבה את רוב התקציב שברשותה, משנות את התמונה מקצה לקצה ויוצרות אפליה חמורה בין המרחבים השונים.

נתונים רשמיים של משרד האוצר על תקציב התמיכות של החטיבה לשנת 2014, שנחשפו לראשונה על-ידי מרכז מולד וזמינים עתה לכל דורש באתר החשכ"ל, מעלים בבירור כי החטיבה הפכה להיות הקופה הפרטית של הימין המתנחלי. למרות הדיבורים הנאצלים על "עזרה לפריפריה", המפלגות השולטות בחטיבה - "ישראל ביתנו" ו"הבית היהודי" - משתמשות בכספי ציבור בראש ובראשונה כדי לחזק את ההתנחלויות מעבר לקו הירוק וכדי לבסס את התשתית הפוליטית והאידאולוגית שלהן ברחבי המדינה.

מהנתונים עולה כי במחצית הראשונה של 2014, 75% מהתמיכות הישירות של החטיבה ברשויות מקומיות וביישובים הושקעו בהתנחלויות. בנוסף, החטיבה משמשת צינור בלתי-שקוף ונעדר פיקוח להזרמת כספי ציבור לעמותות פרטיות - תוך עקיפת הקריטריונים הבסיסיים ביותר של משרד האוצר. כך, למשל, הנתונים חושפים כי החטיבה מעבירה עשרות מיליונים לרשת ענפה של עמותות ימין תורניות, רבות מהן ממוקמות בלבן של ערים במרכז הארץ, דוגמת הוד השרון, מודיעין, רמת השרון - ואפילו רמת אביב ג'. 40 מתוך 52 הגרעינים התורניים שמקבלים כסף מהחטיבה - כלומר, 76% - מקיימים זיקה פוליטית ברורה למפלגת "הבית היהודי". כפי שמפורט בדוח מולד, ברבות מהעמותות הנתמכות מעורבים בכירים במנגנון המפלגתי של "הבית היהודי".

כך, לדוגמה, החטיבה מעניקה תמיכה של מאות אלפי שקלים למרכז תורני שבראשו עומד לא אחר מאשר איש "הבית היהודי" ומי ששימש ראש מינהלת הגרעינים התורניים במשרד הבינוי, הרב אריאל דורפמן. כלומר, בזמן שדורפמן היה אחד האישים המרכזיים ביותר בתהליך הקצאת כספים ממשלתיים לעמותות תורניות הוא גם עמד בעצמו בראש עמותה תורנית שמומנה ישירות מאותו תקציב.

העמותות הללו משמשות את מפלגת "הבית היהודי" באופן שוטף לחיזוק כוחה הפוליטי ופועלות, הלכה למעשה, כמעין סניפים של המפלגה ברחבי הארץ. הן מסייעות למפלגה באופן שוטף בארגון הפגנות, בגיוס פעילים ובהפצת מסרים פוליטיים. לדוגמה, ימים ספורים לפני הבחירות האחרונות כינס השר אורי אריאל את ראשי העמותות הללו וגייס אותן - על תקציביהן, פעיליהן ותשתיתן הארגונית - להפצת תעמולה מפלגתית ולשכנוע מצביעים8. כלומר, הכסף שמועבר לחטיבה להתיישבות כדי "לשרת את הפריפריה" מוזרם, בסופו של דבר, לחיזוק כוחה האלקטורלי של מפלגת "הבית היהודי".

 

החטיבה טוענת שהתקציב שלה שקוף וחשוף. האם זה נכון?

חד-משמעית לא. בטענתה זו החטיבה משקרת במצח נחושה לחברי הכנסת. לאורך העשור האחרון ניסו אינספור גופים - נבחרי ציבור, חברי הנהלת ההסתדרות הציונית, עיתונאים, ארגוני חברה אזרחית וחוקרים - להשיג מהחטיבה מידע על דרכי פעילותה ועל השימוש שהיא עושה במאות מיליוני השקלים שמגיעים אליה מדי שנה9. בין הפונים ניתן למצוא גם חברי כנסת מ"המחנה הציוני". כולם זכו להתעלמות מוחלטת מצד החטיבה.

מאז פרסום דוח מולד בעניין החטיבה להתיישבות יו"ר החטיבה, דני קריצ'מן, מרבה להתראיין באמצעי התקשורת ולהבטיח כי מעתה ואילך ימסור לכל המעוניין את התקציב המלא של הגוף שבראשו הוא עומד. אי-לכך נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לקבל מהחטיבה את המידע המבוקש - אך ללא הועיל10.

גם הטבלה התקציבית שפרסמה בעבר החטיבה מביעה זלזול חריף בציבור: לא כך נראה תקציב של גוף שתקציבו השנתי עומד על כחצי מיליארד שקל. כפי שיודעים חברי הכנסת היטב, תקציב רציני כולל עשרות ואפילו מאות עמודים המכילים פירוט פרויקטים, רשימת התקשרויות, ספקים ותמיכות ועוד. לעומת זאת, ה"תקציב" שפרסמה החטיבה תופס בקושי עמוד אחד. נוסף על כך, בהיעדר שקיפות תקציבית אין לנו כל דרך לוודא כי המספרים שמציגה החטיבה נכונים: רק לפני ארבעה חודשים כתב השטחים של "הארץ" הפריך נתונים מפוקפקים שהחטיבה הציגה לצד טבלה זו11.

על אף שהממשלה הכריעה מפורשות כי חוק חופש המידע חל על החטיבה, עמדת החטיבה בבתי המשפט הייתה כי חוק זה אינו חל עליה. אף אם כיום החטיבה טוענת שהיא פועלת בהתאם לעקרונותיו של החוק, הרי שהדבר תלוי ברצונה ואינו בר-אכיפה12. כפי שעולה בבירור מהמכתב ששיגר סמנכ"ל החטיבה להתיישבות לחברי סיעת "המחנה הציוני", החטיבה נטלה לעצמה את החירות להחליט לאילו פניות ראוי בעיניה להשיב ולאילו לא13.

בפועל, אין לא לממשלה, לא לחברי הכנסת ולא לציבור יכולת לפקח על תקציב החטיבה ופעולותיה. בחוות הדעת המקיפה של המשנה ליועמ"ש בעניין החטיבה נכתב כי "לממשלה נתונה יכולה בקרה מצומצמת מאוד על הגוף אותו היא הגדירה כזרוע ביצועית ושאותו היא מתקצבת באופן מלא". ביחס לכוחם של מנגנוני הפיקוח שנכפו על החטיבה במהלך השנים, כמו הצבת חשב מטעם משרד האוצר, נכתב כי "כוחם מוגבל ביותר והחטיבה מתנהלת בפועל כ'אדון לעצמה'". לסיכום קובעת המשנה ליועמ"ש כי "אין אפשרות אפקטיבית לפקח על החטיבה"14.

על טענת החטיבה כי ועדת הכספים מפקחת על העברת התקציבים לא נותר אלא לגחך, נוכח תלונותיהם החוזרות ונשנות של חברי הוועדה עצמם על חוסר יכולתם לפקח על החטיבה15.

לא בכדי מושקעים מאמצים כבירים מצד החטיבה ופטרוניה הפוליטיים מהימין המתנחלי להסתרת המידע: הם הראשונים לדעת כי קופת החטיבה להתיישבות היא קופת שרצים. באפריל 2014 התקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט דיון בעניין הצו של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, להחלת שקיפות על החטיבה להתיישבות. במהלך הדיון הודה יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), כי יקבור את צו החלת השקיפות ונימק זאת כך: "אני רוצה למנוע מחברי כנסת לקבל מידע על תקציב החטיבה ולהגיש בג"ץ". המשמעות ברורה: גם ח"כ רותם - שייצג בעבר את החטיבה להתיישבות כעורך דין פרטי - ידע כי כשהמידע המדויק והמפורט יתפרסם ברבים, הוא לא יעבור את מבחן החוק או את מבחן דעת הקהל16.

 

מדוע הדרישה להחלת שקיפות אינה מספקת? מה צריך לעשות עם החטיבה?

כל פתרון בעניינה של החטיבה להתיישבות צריך לכלול את שני המרכיבים הבאים: 1) טיפול בכל הליקויים המנהליים הקשים שעליהם הצביעה המשנה ליועמ"ש בחוות הדעת שלה; 2) שמירה על הדרג המקצועי של החטיבה למען המשך טיפול בהתיישבות הכפרית ובפריפריה.

חשוב להבהיר: בניגוד לטענות ראשי החטיבה, איש במערכת הפוליטית כיום אינו מעוניין לסגור אותה. להפך - הפתרונות המוצעים ישחררו את החטיבה מלפיתתם של עסקנים פוליטיים בעלי אינטרסים סקטוריאליים, ויאפשרו לה לבצע את עבודתה באופן יעיל והגון יותר.

צוות משפטנים בכיר במשרד היועמ"ש כתב בהרחבה על הליקויים שיש לתקן בפעילות החטיבה17. את הנחיות הצוות יש ליישם במלואן, על-מנת שהחטיבה תחל להתנהל על-פי חוק. החלת שקיפות מלאה תפתור אך ורק את בעיית הסתרת המידע בחטיבה, אבל לא תטפל בשאר הליקויים הקשים ובמיוחד בבעיית הקצאת הכספים. כאמור, כיום החטיבה מחלקת מאות מיליוני שקלים על-פי שיקולים עלומים ואף נותנת תמיכות לעמותות בעלות זיהוי פוליטי.

הצוות של היועמ"ש מורה על הפסקת תקצובה הישיר של החטיבה בין אם בחוק התקציב ובין אם בהעברות חוץ-תקציביות18. נוסף על כך, הצוות המשפטי מדגיש כי מכיוון שהמומחיות של החטיבה נמצאת בצד הביצועי, אין כל סיבה לתת בידיה שיקול דעת באשר להקצאת תקציבים. תחת זאת, הממשלה צריכה להתקשר איתה אך ורק כגוף מבצע. ההתקשרויות הללו ייעשו בהתאם לחוק חובת המכרזים, והן יהיו קונקרטיות, מפורטות ומוגבלות לפרויקט מסוים. בניגוד למצב הנוכחי, החטיבה לא תוכל לחלק כספי ציבור וכספי תמיכות לגורמים שלישיים.

הנחיות היועמ"ש וכן הצעת החוק שעליה חתומים רובם המכריע של חברי סיעת "המחנה הציוני" להעברת החטיבה לאחריות ממשלת ישראל מבטיחים כי הדרג המקצועי של החטיבה לא ייפגע ויוכל להמשיך לשרת את היישובים במקצועיות ובמסירות. יתרונה של החטיבה ביכולות הביצוע ובניסיון המקצועי שלה - ואין לאיש כוונה לפגוע בכך.

 

 מי ידאג לקיבוצים ולמושבים אם החטיבה לא תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית?

ההתיישבות העובדת והפריפריה החברתית של ישראל יהיו הראשונות להרוויח משינוי עומק במתכונת פעולת החטיבה. כל רפורמה שתעבור החטיבה להתיישבות מבטיחה את שמירת הדרג המקצועי שלה, ולכן אותם אנשים שדואגים היום להתיישבות העובדת ימשיכו לטפל בה גם לאחר ביצוע השינויים.

נוסף על כך, חשוב להבין כי מרגע שתקציבי החטיבה יהפכו שקופים וקבלת ההחלטות לגביהם תתבצע על-ידי ממשלת ישראל ולא על-ידי עסקנים פוליטיים, אפשר יהיה לדאוג לחלוקת משאבים הוגנת וצודקת יותר. כיום מוחזקת ההתיישבות העובדת כבת ערובה של עסקנות פוליטית ואי-סדרים מנהליים. תיקון הליקויים יבטיח כי תוכל לבצע בצורה נאמנה יותר את המטרה שהוגדרה לה בחוק - חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל.

 

האם החטיבה נתונה לפיקוח של מבקר המדינה?

כן, והמבקר פרסם כבר כמה דוחות ביקורתיים מאוד בעניינה. דוח חריף מ-1999 הצביע על ההפקרות המוחלטת בפעילות החטיבה. בעקבות הדוח נחתם בשנה שלאחר מכן הסכם בין החטיבה לממשלת ישראל שהיה אמור להסדיר היבטים שונים בפעילותה, כמו אכלוס יישובים, שמירת קרקעות, קליטת מתיישבים ועוד19. מתוך שמונה נספחים שעליהם החטיבה הייתה אמורה לחתום, חתמו נציגיה בסופו של דבר רק על נספח אחד שמורה על הצמדת חשב ממשרד האוצר לחטיבה. כל שאר התחומים נותרו פרוצים והקשו מאוד לפקח עליה, כפי שהעיד נציג משרד האוצר בחטיבה20.

ב-2011 פרסם המבקר על הלוואות בגובה מאות מיליוני שקלים שהחטיבה לא גבתה לאורך השנים21. ב-2013 פורסם דוח חמור נוסף של המבקר שהתמקד במחדל ארוך שנים של אי-גביית דמי חכירה מההתנחלויות שנבנו על-ידי החטיבה להתיישבות. הנזק לקופת המדינה הוערך במאות מיליוני שקלים22. השנה התברר כי מאז 2011 החטיבה ביצעה "תספורת" לחובות של התנחלויות בסכום של כחצי מיליארד שקל23. נוסף על כך, החטיבה עמדה במרכז דוח המאחזים של טליה ששון, אשר קבע כי הייתה מעורבת באופן משמעותי בהפרת חוק שיטתית ובהקמה של מאחזים בלתי-חוקיים24.

 

כיצד קשורה לכאורה החטיבה ל"פרשת ישראל ביתנו"?

בדצמבר 2014 פשטו חוקרי להב 433 על משרדי החטיבה. החוקרים התמקדו בעיקר במסמכים המתייחסים למכרזים שהוציאה החטיבה בשנים האחרונות. במאי השנה פורסם באמצעי התקשורת כי על-פי החשד, החטיבה הייתה קבלן ביצוע מרכזי בפרשת השחיתות שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו".

על-פי הדיווח ב"גלובס"25 וב"ישראל היום"26, מנכ"ל משרד החקלאות הבטיח כספים ליישובים כפריים, ואלה היו אמורים לחזור באופן סיבובי לבכירי "ישראל ביתנו". לפי החשד, אנשי "ישראל ביתנו" המעורבים בפרשה השתמשו בסעיף תקציב בשם "שיקום תשתיות" כדי להעביר לעצמם כספי ציבור. כך, למשל, דרך תמיכה בסך 2.5 מיליון שקל בהתנחלות תפוח, תמיכה בסך 2.1 מיליון שקל בהר ברכה ותקציב של 1.2 מיליון שקל למעלה לבונה. בניגוד לטענת החטיבה במכתב ששיגרה לחברי סיעת "המחנה הציוני", החקירה עדיין מתנהלת.

 

5  דוח מולד "הקופה הסודית של הימין המתנחלי": http://tinyurl.com/mso375h 

8  חשיפה של נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות": http://tinyurl.com/qg98s6p 

9 אחד המרכזיים שבהם הוא הכתב הבכיר של "כלכליסט", שאול אמסטרדמסקי. כאן, לדוגמה: http://tinyurl.com/m8zeshv 

10  למשל, פה: http://tinyurl.com/qcvytux 

12  עמ' 8, http://tinyurl.com/pas4tvn 

13 במסמך שהעבירה החטיבה נטען כי "החטיבה ממשיכה להעניק מידע לכל פונה ובלבד שהפניות אינן קנטרניות ו/או הזויות ואינן נעשות באצטלה של קבלת מידע ,לפי חוק חופש המידע, רק כדי להציק, לנדנד, לפשפש והכול מתוך כוונה מובהקת לפגוע בעבודת החטיבה ועובדיה". כאמור, מדובר בשקר גמור: החטיבה מסרבת לשלוח מידע גם לח"כים שמבקשים ממנה את התקציב לשנת 2014. 

18  "הנחיות אופרטיביות", סעיפים 3-5, עמ' 12-13: http://tinyurl.com/pas4tvn