מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

ניתוח ופרשנות
30.01.2018 הצעה מאת ד"ר שמואל חרל"פ
 

נאום ראש הממשלה הבא ברוואבי

אלה הצעדים הראשונים שעל ממשלת ישראל הבאה לנקוט בדרך לחידוש התהליך המדיני, לפי ד"ר שמואל חרל"פ

"צעירי וצעירות רוואבי, בירת ההיי־טק הפלסטיני, עיר התקווה החדשה לעתיד פלסטיני־ישראלי של שלום, שיתוף פעולה ושגשוג הדדי. באתי לכאן היום, שבוע לאחר הרכבת ממשלת ישראל החדשה, כדי לנסות לפתוח דף חדש ביחסי עמינו. בחרתי להגיע לכאן, כראש הממשלה הנבחר, כדי לדבר אתכם ישירות, בהיותכם דור העתיד של העם הפלסטיני, שכל חייכם לפניכם.

"נהרות של דם ודמעות נשפכו בסכסוך הדמים בין עמינו. מה שמכונה 'התהליך המדיני' לא הביא להסדר מדיני, ומה שמכונה 'תהליך השלום' לא הביא שלום. אין בכוונתי להצביע על אשמים ולהסביר מדוע לא הצלחנו לסיים את הסכסוך עד עתה. בדברי אליכם אני פונה לעתיד, לא לעבר. כאשר אני מדבר על העתיד אני מתכוון לשתי אפשרויות שעומדות לפנינו: עתיד של הסכם שלום בין ישראל לעם הפלסטיני, ועתיד שבו לא נגיע להסכם שלום. אני מבקש לשרטט בפניכם את שתי האפשרויות האלה מנקודת מבטה של הממשלה החדשה.

"הסכם שלום חייב לפתור את בעיות העבר ולשרטט את מתווה העתיד. במו"מ על הברקזיט, האיחוד האירופי ובריטניה פתרו בתחילה את סוגיית העבר, תשלום החוב של בריטניה לאיחוד על עזיבתו. רק לאחר מכן פנו הצדדים למו"מ על הסכם סחר עתידי. כך ראוי שנעשה גם אנחנו: ניישב תחילה את תביעות העבר, ורק לאחר מכן ניגש לדון בהסדר מדיני סופי.

"התביעה הבסיסית שלכם הנוגעת לעבר היא התביעה לשיבת הפליטים. לכן, הנושא הראשון על סדר היום הוא פתרון בעיית הפליטים. עמדת ממשלתי היא, שישראל אינה יכולה לקלוט פליטים פלסטינים. הסיבה ברורה: שיבת הפליטים פירושה הרס מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. סירובנו לקלוט פליטים פלסטינים אינו אומר שאנחנו מתחמקים מחלקנו באחריות ליצירת בעיית הפליטים.

בניגוד לממשלות קודמות, הממשלה בראשותי מצהירה שישראל נושאת בחלק, ואני מדגיש, בחלק, מהאחריות לכך שמאות אלפי פלסטינים עזבו את בתיהם בשנים 1948–1949 ונהפכו לפליטים. לכן, הממשלה בראשותי תפעל למלא את חלקה בפתרון בעיית הפליטים, הן במישור ההצהרתי והן במישור החומרי.

"הממשלה בראשותי תביא לקביעת 'יום הנכבה' במקביל ליום העצמאות הישראלי. 'יום הנכבה' יצוין ב–9 באפריל, יום הטבח בדיר יאסין ב–48', והוא יהיה יום זיכרון לאומי לנכבה הפלסטינית. ועדה ממשלתית בשיתוף ועדת המעקב של ערביי ישראל תיקבע את תוכנו וטקסיו. בנוסף, ישראל תשתתף במימון קרן בינלאומית לפיצוי הפליטים וצאצאיהם. הקרן תוקם בחסות האו"ם, ותנוהל בשקיפות על ידי מנהלה ייעודית. הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם יוכלו לבחור את מקום מגוריהם מחוץ למדינת ישראל במסגרת הסכם אזורי בין ישראל, פלסטין ומדינות ערב.

"הסדרת סוגיית הפליטים תשים קץ לתביעות העבר. הסוגיות שיישארו על השולחן הן סוגיות הליבה השייכות לעתיד: ירושלים, סידורי ביטחון, חילופי שטחים והתנחלויות.

"ממשלתי מוכנה לחלוקת ירושלים לשתי ערי בירה: ירושלים המערבית, בירת ישראל, וירושלים המזרחית, בירת פלסטין. האגן הקדוש יהיה בריבונות משותפת, ופתוח לכל הדתות. סידורי הביטחון יהיו חד־צדדיים: פלסטין תהיה מדינה מפורזת, ללא צבא, אך בעלת משטרה חזקה. ישראל, אם תתבקש, תעניק סיוע ככל שתוכל לפלסטין, לשמירה על חוק וסדר. ישראל תספח את גושיההתנחלויות בהיקף של כ–4% משטח הגדה. בתמורה, היא תעביר לפלסטין שטחים בהיקף זהה. כל ההתנחלויות מחוץ לגושים יפונו. רצועת עזה תחובר לגדה המערבית במנהרה ייעודית או בגשר עילי, שיהיו בריבונות פלסטינית. הגבולות בין ישראל לפלסטין יהיו פתוחים לתנועת אנשים וסחורות תחת מעטפת של הסכם סחר ומכס הדדי.

"אלה עיקרי ההסכם שממשלתי מציעה. אני משוכנע שהסעיפים שמניתי מכסים את הסוגיות העיקריות בסכסוך, ושהפתרונות שהצעתי הוגנים ועונים למצוקות העיקריות של הצדדים, אך עדיין, הרשות הפלסטינית דבקה בסירוב הפלסטיני ההיסטורי לחתום על קץ התביעות ולסיים את הסכסוך. חמאס והג'יהאד האיסלאמי מסרבים להכיר בישראל. כיום, אין פרטנר פלסטיני לסיום הסכסוך. בהעדר הסכם שלום, עלי לפנות לאפשרות השנייה בעתיד, זו של המשך הסכסוך בינינו.

"מעל במה זאת ברצוני לומר לכם, שאין לישראל כל כוונה להמתין באפס מעשה עד שהנהגתכם תחליט לבוא בדברים אתנו. ישראל נחושה לעצב את גורלה בעצמה, וממשלתי תבצע את הצעדים הבאים באופן חד־צדדי. ראשית, אני מכריז על הקפאה מוחלטת של בנייה מחוץ לגושי ההתנחלויות. אין לישראל כל תביעה טריטוריאלית מעבר להם (הממשלה תציע תוכנית פינוי־פיצוי למשפחות וליחידים בהתנחלויות מחוץ לגושים).

שנית, ישראל תשמור על שליטה ביטחונית מלאה ובלעדית בגדה, ללא הגבלה. כל עוד אין הסכם שלום, מדיניות ממשלתי תהיה המשך הכיבוש והפסקת ההתנחלויות. ברצוני להדגיש בפניכם, שהמשך הכיבוש אינו באינטרס הישראלי. אין לנו כל רצון להמשיך את שליטתנו בעם הפלסטיני. הכיבוש הצבאי נכפה עלינו בגלל שיקולי ביטחון, ואנו נמשיך בו כל עוד יהיה צורך ביטחוני. ברור מכאן, שאין לישראל כל כוונה לחזור על טעויות העבר ולסגת נסיגות חד־צדדיות.

"בהעדר הסכם שלום לפי הקווים שהתוויתי, ישראל תמשיך לשמור על הסטטוס־קוו הביטחוני, תקל על חייכם כמה שתוכל, ותמתין בסבלנות ליום שבו העם הפלסטיני והנהגתו יקבלו את זכותה להתקיים בגבולות מוכרים ובטוחים.

"צעירות וצעירי רוואבי. מאה שנים של סכסוך לא הביאו ביטחון, רווחה ואושר לעם הפלסטיני. נהפוך הוא. העם הפלסטיני סבל רבות תחת הנהגתו לדורותיה, ותחת שלטונות כיבוש זרים. העם הישראלי מושיט לעם הפלסטיני ענף של זית. הבה נאמר לדורות הבאים: 'ברוואבי הנחנו את אבן הפינה לשלום'".


פורסם במקור בעיתון "הארץ", 23.1.2018