מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

ניתוח ופרשנות
 

הרעיונות של השמאל מנצחים - אז למה המפלגות שלו מפסידות?

כיצד ניצח השמאל בקרב הרעיוני מול הימין - אך כשל בתרגום הניצחון הזה לכדי כוח פוליטי? מה ההסבר לפער בין התמיכה הציבורית הרחבה ברעיונות השמאל, לבין התמיכה המוגבלת במפלגות שלו? ומה ניתן לעשות על מנת לסגור את הפער הזה ולתרגם את הניצחון העקרוני בדעת הקהל לניצחון פוליטי? ניתוח חדש מבית מרכז מולד מבקש להסביר את הסיבות השונות לפרדוקס ולהציע לנציגי השמאל בזירה הפוליטית כלים ליציאה מהמשבר
לקריאת הנייר, לחצו כאן

מקובל להניח שהמשבר שבו שרוי השמאל בישראל נובע מכך שהרעיונות שהוא מציע ותפיסת העולם שהוא דוגל בה פשוט אינם פופולריים בעיני הבוחרים, כיוון ש"הציבור הלך ימינה" ומראה זאת פעם אחר פעם בקלפי. אלא שבדיקה של המצב בשטח מראה כי ההיפך הוא הנכון: בכל הסוגיות המרכזיות על סדר היום הציבורי, עמדות השמאל נחשבות עדיפות ומקובלות בהרבה מאלה של הימין – ובכל זאת, דומה שמפלגות השמאל הולכות ושוקעות.

ניתוח חדש מאת מרכז מולד מראה כיצד התפיסה הכוזבת, ולפיה עמדות השמאל מרחיקות ממנו את הציבור, גרמה לנציגיו לטשטש את עמדותיהם ולאמץ בחלק מהמקרים עמדות מרכז מעורפלות ואף ימין, להתנער מתיוגם כשמאל ולוותר על הנכס העיקרי של מחנה השמאל-מרכז לדורותיו – התפיסה המדינית-ביטחונית הדוגלת בפתרון שתי המדינות. בנוסף, מציג הניתוח, העובדה שנבחרי השמאל אינם משיבים מלחמה למתקפות מימין מחשש להרגיז את בוחריהם, גרמה לנבחרים להדיר את רגליהם מהזירה הפוליטית. כל זאת ותהליכים נוספים הביאו את השמאל למשבר אלקטורלי, אך לא פחות מכך – למשבר רעיוני.

"העייפות הכריעה רבים בשמאל, שהתמכרו לאמונה בפתרונות קסם: מנהיג חדש, קמפיינר חדש, מדיניות חדשה, סיסמה חדשה. אבל גנרל במיל', פרזנטור אטרקטיבי או יועץ חדש מארה"ב לא יפתרו את הבעיה. בלי תשתית אופרטיבית נרחבת ומתפקדת מצד אחד, ואמונה בדרך מצד שני, הייצוג הפוליטי של השמאל בישראל ימשיך לדשדש – על אף הניצחון האידיאולוגי של המחנה. על כן יש, בשלב ראשון, להפסיק לחשוב על הבחירות הקרובות. לא רק כי ניצחון בהן לא נראה כמו משימה ריאלית, אלא גם כיוון שבמצב הנוכחי של הנהגת השמאל, אפילו ניצחון כזה לא יביא לשינוי ההכרחי והדחוף במדיניות הישראלית. בלי תשתית רחבה ואפקטיבית של ארגונים, תורמים, מנסחי מדיניות, מפיצי מסרים ופעילים, המסורים לאותו עמוד שדרה רעיוני ולהצלחת המחנה – לא יצמח מנהיג ראוי בשמאל, וגם אם יצוץ כזה – לא יוכל לפרוח. בניית תשתית כזו תדרוש זמן, אנרגיות, כסף וגם סבלנות. כדי לחזור לשלטון, השמאל חייב להפסיק לפחד מבריונות הימין ולברוח מעצמו, לחשוב לטווח קצר ואז להתעורר אחוז תזזית כשמוכרזות בחירות. עליו לבנות את עצמו מחדש בנחישות ובהתמדה על ידי ניסוח תפיסת עולם מעודכנת, מחויבת לעקרונות ליברליים מצד אחד ולריאליזם פוליטי מצד שני, ובאמצעות הקמת מערך מוסדי מתפקד שיוכל לשאת, לטפח, ולהפיץ את הרעיונות הללו, ולהילחם עליהם בנחישות".

לקריאת הנייר, לחצו כאן