מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

ניתוח ופרשנות
21.01.2014 ניתוח מאת יונתן לוי
הכנות לפתיחת הפורום הכלכלי העולמי 2014 בדאבוס, צילום: WEF
הכנות לפתיחת הפורום הכלכלי העולמי 2014 בדאבוס, צילום: WEF    

לקראת דאבוס: ניתוח עדכני של החרמות הכלכליים על ישראל

ניתוח מפת החרמות הכלכליים מוכיח: ארה"ב ואירופה מעוניינות מאוד ביחסים כלכליים ומחקריים עם ישראל. המכשול העיקרי בפני שיתוף פעולה פורה יותר עם כלכלות המערב הוא ההתנחלויות

בחודשים האחרונים, על רקע המשך הבנייה בהתנחלויות, חלה החרפה בסנקציות המוטלות על ישראל מכיוון אירופה, רובן ככולן פוגעות באופן ישיר בכיס של האזרח הישראלי (רשימה מפורטת להלן). ניתוח עדכני שערכנו לקראת הוועידה הכלכלית העולמית בדאבוס שתפתח ב-22 בינואר, מראה כי כמעט 100% מהמקרים שבהם יחסי החוץ של ישראל אינם אופטימליים קשורים במישרין לשליטה הישראלית על השטחים. בעניין זה קיים קונצנזוס בינלאומי כמעט מוחלט, השולל את המדיניות הישראלית מעבר לקו הירוק. על-פי כל הערכה סבירה, גם אין סיבה לצפות כי הוא ישתנה.

באופן כללי, מעמדה של ישראל הוא סיפור הצלחה כמעט יחיד מסוגו. הקהילה הבינלאומית מעוניינת בשיתוף פעולה קרוב עם ישראל במגוון תחומים. לפיכך, נבואות הזעם לגבי בידוד בינלאומי של ישראל מוגזמות. בניגוד לדעה הרווחת, המדינה לא סובלת מדה-לגיטימציה. רוב הגורמים שבאים במגע עם ישראל מכירים חד-משמעית בזכותה להתקיים. עם זאת, ניתן להעריך כי המשך ההתנהלות הנוכחית בזירה הבינלאומית יגרור בעתיד נזקים כבדים עוד יותר.


רקע:

אירופה היא שותפת הסחר המרכזית של ישראל, ואי-אפשר להחליפה ככזו בעתיד הנראה לעין. 34% מהייצוא הישראלי ו-55% מהייבוא לישראל מתנהלים מול מדינות האיחוד האירופי - יותר מכל אזור אחר בעולם. גם אם ישראל מבקשת לבנות מעל תשתית הסחר היסודית הזו "קומה שנייה" של שיתופי פעולה עם סין והודו, יהיה זה בהכרח תהליך ארוך טווח, שאינו פוטר את ממשלת ישראל מטיפוח ומחיזוק הקשרים האסטרטגיים המתרופפים עם המערב.
ישראל היא המדינה הלא-אירופית היחידה שצורפה כחברה לתוכנית המחקר והפיתוח הטכנולוגי של האיחוד האירופי. הודות לכך, מדענים ישראלים מעורבים ביותר מ-1,200 פרויקטים שונים של האיחוד, שהוא היום המקור הראשון בגודלו למימון ציבורי של מחקר מדעי בישראל. הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד גם פותח בפני ישראל אפשרויות כלכליות רבות. כך, למשל, הוא מאפשר לקחת הלוואות מהבנק האירופי להשקעות או ליהנות מה-ENPI, המכשיר הפיננסי שתומך במדינות האיחוד וברוסיה.
במקביל, הצטרפה ישראל למגוון תכניות אחרות של האיחוד האירופי. כך, לדוגמה: התוכנית ליזמות וצמיחה של חברות קטנות ובינוניות; גליליאו - המערכת האירופית לניווט לווייני; התוכנית לשיתוף פעולה חוצה גבולות; המכון האירופי לחדשות וטכנולוגיה; רשת EUREKA למו"פ תעשייתי; ההסכם להכרה הדדית בין ישראל לאיחוד בתחום תנאי ייצור נאותים של תרופות ועוד.
שדרוג היחסים בין ישראל לאיחוד - שמשמעו תוספת של מאות מיליוני שקלים בשנה לחברות ישראליות - מוקפא בגלל מדיניות ישראל בשטחים. במהלך העשור הקודם היה אמורים היחסים הרשמיים בין ישראל לאיחוד האירופי ליהנות משדרוג מעמד רשמי. המשמעות של שינוי כזה היא התקרבות כלכלית נוספת שיש בכוחה להזרים מאות מיליוני שקלים בשנה לכיסן של חברות ישראליות. אלא ששדרוג היחסים מוקפא מאז 2009 בעקבות מדיניות ישראל בשטחים בכלל - והבנייה בהתנחלויות בפרט.
מתחילת כהונתו מפזר שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמירות שלפיהן יש לחזק את קשרי הסחר עם המזרח - על חשבון הקשרים הכלכליים ארוכי השנים עם אירופה.
כך, למשל, בכנס "כלכליסט" שהתקיים בסוף אוגוסט אמר: "אני מקווה שאם נסתכל בעוד עשר שנים לאחור, נהיה עם תלות קטנה יותר במערב ובאמריקה ועם השקעה יותר גדולה במזרח... במזרח אין מסורת אנטישמית, לעומת המערב... אנחנו סוגרים נציגויות במערב ומעתיקים אותן מזרחה".
חודשיים לאחר מכן, באוקטובר האחרון, כתב לחברי "הבית היהודי": "משהו רע קורה באירופה. איסור ברית המילה. דיבורי החרם. השינויים הדמוגרפיים של עלייה באחוזי המוסלמים בערים מרכזיות. מדינת ישראל חייבת להבין שמדובר במגמה איטית אך יציבה, ועלינו להיערך אליה. במשרד הכלכלה אנו משקיעים הרבה משאבים בפתיחת המשאבים האדירים, סין והודו... עלינו לגוון את אפיקי הכלכלה שלנו. אנחנו פועלים באגרסיביות רבה על-מנת להגדיל את הסחר מזרחה".
השר בנט: שיאן הנסיעות של הממשלה הנוכחית - שלא מצא לנכון להגיע אפילו פעם אחת לאירופה. נתונים שפורסמו בעיתונות מגלים כי בנט הוא שיאן הנסיעות לחו"ל בממשלה הנוכחית: בתשעת החודשים הראשונים לכהונת הממשלה בילה יו"ר הבית היהודי 32 ימים מחוץ לגבולות ישראל. המדינות שבהן ביקר היו: הודו, סין, אינדונזיה, אוסטרליה וארצות-הברית. משום מה, דווקא בשעת משבר דיפלומטי, לא מצא שר הכלכלה לנכון לבקר אצל שותפת הסחר המרכזית של ישראל במטרה לנסות למזער נזקים ולהדק קשרי מסחר בעלי משמעות אסטרטגית למשק הישראלי.


רשימה מעודכנת של החרמות מהתקופה האחרונה:


- FDC, קרן הפנסיה הממשלתית של לוקסמבורג, מחרימה את כל הבנקים הגדולים בישראל בשל "פעילות בלתי-חוקית בהתנחלויות". כמו כן, אוסרת הקרן על השקעה ב"אלביט" וב"אפריקה ישראל" בשל פעילותן העסקית מעבר לקו הירוק (פברואר 2014).
- "דויטשה בנק", הבנק הגדול בגרמניה, מוסיף את בנק הפועלים לרשימה השחורה של 16 "יעדים בלתי-מוסריים להשקעה" בשל מעורבותו במימון פרויקטים בהתנחלויות (פברואר 2014). 
- לפחות שתי חברות תשתית זרות - Boskalis ההולנדית ו-Condote de Agua האיטלקאית - נסוגות מן המכרז הבינלאומי להקמת הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, על רקע חשש מההשלכות הפוליטיות השליליות של פעילותן העסקית בישראל (פברואר 2014).
- Danske Bank, הבנק הגדול בדנמרק, מפסיק את שיתוף הפעולה העסקי עם "בנק הפועלים" בשל מעורבתו במימון בניית התנחלויות ומוסיף אותו לרשימה השחורה של עסקים אסורים להשקעה. הנימוק: שמירה על כללי האחריות התאגידית. הבנק הדני כבר משך בעבר את השקעותיו בחברות הבנייה "אפריקה ישראל" ו"דניה סיבוס", מאחר שהן בונות בהתנחלויות (פברואר 2014).
- קרן הפנסיה הגדולה בהולנד, PGGM, מחרימה בנקים בישראל בשל מימון פרויקטים בהתנחלויות. הקרן השקיעה במהלך השנים עשרות מיליוני אירו בבנק הפועלים, בנק לאומי, דיסקונט, הבנק הבינלאומי ומזרחי טפחות. העיתונות הכלכלית בהולנד מדווחת על כוונה של חברות גדולות נוספות למשוך השקעות ממוסדות פיננסיים ישראליים המקיימים קשרים עם התנחלויות (ינואר 2014).
- קרן הפנסיה של נורבגיה (GPFG) מחדשת את החרם על "אפריקה ישראל" ו"דניה סיבוס", מכיוון שהן בונות מעבר לקו הירוק (ינואר 2014).
- חברת האבטחה הגדולה בעולם, G4S, מודיעה על סיום כל החוזים שלה עם ממשלת ישראל הקשורים לאבטחת התנחלויות החל מהשנה הבאה. במקביל, הממשלה הבריטית פותחת בחקירה נגד קונצרן הענק בחשד שהוא מספק שירותי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים להתנחלויות - בניגוד להנחיות של ה-OECD. ממשלת בריטניה שוללת את מדיניות ישראל בשטחים וממליצה לתאגידים להימנע מכל השקעה מעבר לקו הירוק (ינואר 2014).
- ממשלת גרמניה מתנה העברת מענקים לחברות היי-טק ולמוסדות אקדמיים בישראל בהכנסת סעיף טריטוריאלי שלפיו הכסף לא יושקע בחברות שפועלות מעבר לקו הירוק. מדובר ב-12 מיליון שקל המיועדים למחקר ובסכום גבוה בהרבה המיועד להשקעה במגזר הפרטי (ינואר 2014).
- חברת המים ההולנדית "ויטנס" מפסיקה את שיתוף הפעולה עם "מקורות" בשל פעילותה של חברת המים הישראלית מעבר לקו הירוק (דצמבר 2013).
- רומניה מאשרת ייבוא עובדים, בעיקר לענף הבנייה, אך ורק לתוך גבולות הקו הירוק (דצמבר 2013).
- ממשלת בריטניה מפרסמת הודעה רשמית שלפיה אין להשקיע בבתי-עסק מעבר לקו הירוק (דצמבר 2013).
- המשבר סביב קרן המחקר המדעי Horizon 2020. המשבר בין ישראל לאיחוד כמעט הביא להפסקת הזרמה של מיליארדי שקלים לאוניברסיטאות ולחברות היי-טק ישראליות - בגלל ההתעקשות של בנט לכלול גם את יהודה ושומרון בתכנית המענקים המדעית, בניגוד לעמדתו הרשמית ארוכת השנים של האיחוד (נובמבר 2013).
- Royal HaskoningDHV, חברת הבנייה והתשתיות הגדולה בהולנד, מבטלת פרויקט לבניית מתקן לטיהור שפכים שעליו חתמה עם עיריית ירושלים, מכיוון שהוא מתבצע מעבר לקו הירוק (ספטמבר 2013).
- ההכנסה של חקלאי הבקעה צנחה בשנה החולפת ביותר מ-14% - כמעט מאה מיליון שקל. רשתות המזון, בעיקר בבריטניה ובסקנדינביה, נמנעות מלקנות פלפלים, ענבים, תמרים ועשבי תיבול שמקורם באזור. לפי יו"ר הוועדה החקלאית במועצה האזורית בקעת הירדן, מכירות הפלפלים והענבים למדינות אירופה צנחו בכ-50% תוך שנה אחת בלבד.
- סימון מוצרי התנחלויות במדינות רבות באירופה: בשנים האחרונות החלו יותר ויותר רשתות שיווק אירופיות לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות. חלק גדול מהן אף נמנע לחלוטין מרכישתם. כך, למשל, רשתות השיווק הבריטיות הגדולות "מרקס אנד ספנסר", "וייטרוז", "מוריסונ'ס" ו"גרופ" או הרשת ההולנדית "Hoggvliet". הרשתות הללו עושות זאת אם כהחלטה אידאולוגית מוצהרת ואם על דרך "החרם הסמוי" - קרי, הימנעות מקיום יחסים כלכליים עם ההתנחלויות על-מנת להימנע מפגיעה תדמיתית.
- היעדר פטור ממכס על מוצרי התנחלויות בכל אירופה. כל אזרחי ישראל מפסידים מכך, מאחר שהממשלה מפצה את בתי-העסק בשטחים על ההפסד.

לאור כל זאת, מנהיגות ישראלית אחראית חייבת לקחת בחשבון את הסכנות הנשקפות לה מהתעצמות הקרע עם המערב. במקביל, עליה להפנים כי כל פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני חייב לעלות בקנה אחד עם ערכי היסוד של הדמוקרטיות המערביות, וכי המשך הדחייה של פתרון זה מסב לישראל נזק משמעותי שהשפעתו על חיי אזרחיה רק תלך ותגדל בשנים הקרובות.