למרות שתקציב החטיבה מתבסס במלואו על כספי ציבור, החטיבה מסרבת לפרסם ברבים מה עולה בגורלם של מאות מיליוני השקלים שמזרימה אליה הממשלה מדי שנה. כתוצאה מכך, פעילות החטיבה אינה נתונה תחת שום סוג של פיקוח - פרלמנטרי, ציבורי או תקשורתי.
לאור הביקורת הקשה שסופגת החטיבה, טען שר האוצר יאיר לפיד כי רוב תקציבה מושקע בגליל ובנגב, אלא שהנתונים שהגיעו לידינו - ומתפרסמים עתה לראשונה - עומדים בסתירה לטענות אלה: 74% מהתמיכות הישירות של החטיבה ברשויות מקומיות וביישובים מושקעים דווקא ביהודה ושומרון. כלומר, הנגב והגליל נותרים מוזנחים מאחור, בזמן שיישובים הנמצאים מעבר לקו הירוק זוכים למימון ציבורי נדיב ביותר. לשם המחשה, ההתנחלות בית-אל לבדה מקבלת 51.5 מיליון שקל - יותר מכל יישובי הגליל והנגב גם יחד.
מהממצאים שבידינו עולה בבירור כי החטיבה להתיישבות הפכה להיות הקופה הפרטית והחשאית של הימין המתנחלי - תקציב שמן, נעדר כל פיקוח ובקרה, שבאמצעותו המפלגות המזוהות עם מפעל ההתנחלות, ובראשן "הבית היהודי" ו"ישראל ביתנו", משתמשות בכספי ציבור במטרה לחזק את ההתיישבות מעבר לקו הירוק וגם לבסס את התשתית הפוליטית והאידאולוגית שלהן ברחבי המדינה.
החטיבה נשלטת בידי אנשי מפלגותיהם של השרים נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, ומעבירה סכומי עתק לרשת ענפה של עמותות ימין תורניות. פעילות זו של החטיבה מעלה חשדות כבדים לניגוד עניינים. כך, למשל, מעניקה החטיבה תמיכה בגובה מאות אלפי שקלים למרכז תורני שבראשו עומד לא אחר מאשר איש הבית היהודי וראש מינהלת הגרעינים התורניים במשרד הבינוי והשיכון, הרב אריאל דורפמן. במלים אחרות, אחד האישים המרכזיים ביותר בתהליך הקצאת כספים ממשלתיים לעמותות תורניות עומד בעצמו בראש עמותה תורנית הממומנת ישירות מאותו תקציב.
חשד כבד נוסף לניגוד עניינים עולה מן העובדה כי יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני - האדם הממונה על הפעילות של החטיבה להתיישבות - מכהן בוועד המנהל של שני גופים הזוכים לתמיכה כספית נדיבה מצד החטיבה.
כספי ציבור משמשים להנחת תשתית פוליטית-אידאולוגית של הימין המתנחלי ברחבי המדינה. בחינה מדוקדקת של תקציב התמיכות מעלה כי 40 מתוך 52 הגרעינים התורניים שמקבלים כסף מהחטיבה - כלומר, 76% - מקיימים זיקה פוליטית ברורה למפלגת "הבית היהודי". ברבות מהעמותות הנתמכות מעורבים בכירים במנגנון המפלגתי. בין הנהנים מתקציבי החטיבה: עמותה שבראשה עומד הרב ד"ר דניאל טרופר, מקורב של השר נפתלי בנט ומי שאחראי בימים אלה על כתיבת החוקה החדשה של "הבית היהודי"; הרב רחמים נסימי, שהיה מועמד בבחירות הפנימיות של המפלגה ופקד כמה אלפי חברים לשורותיה; גופים תורניים שייסד סגן שר החינוך וחבר מפלגת "הבית היהודי", אבי וורצמן; מוסדות תורניים המקבלים מהחטיבה מאות אלפי שקלים מדי שנה ומנוהלים בידי רבנים שהורו להצביע למפלגתו של נפתלי בנט בבחירות האחרונות.
החטיבה להתיישבות, בהיותה בלתי-שקופה ונעדרת פיקוח, מאפשרת הזרמת כספי ציבור בחשאי תוך עקיפת הקריטריונים הבסיסיים ביותר של משרד האוצר בנוגע לחלוקת כספי ציבור לעמותות פרטיות.
בנוסף, התחקיר מגלה כי כספי הציבור המועברים דרך החטיבה להתיישבות מגיעים גם לכיסן של עמותות שבינן לבין התיישבות אין דבר וחצי דבר. כך, למשל, מעבירה החטיבה מדי שנה מיליוני שקלים לגרעינים תורניים הפועלים בלב לבן של ערים במרכז הארץ, דוגמת הוד השרון, מודיעין, רמת השרון ורעננה. כל זאת בניגוד מפורש לשורה של החלטות הממשלה שהדגישו כי יש לפעול לחיזוק גרעינים המקיימים פעילות חברתית וחינוכית בפריפריה החברתית של ישראל, במיוחד בנגב, בגליל וביישובי עוטף עזה.
למרבה האבסורד, מהמידע שבידינו עולה כי החטיבה אפילו מתקצבת גרעין תורני ברמת אביב ג'. זו בוודאי לא פריפריה, גם לא פריפריה חברתית, וזו גם לא התיישבות: מדובר בכספי ציבור המממנים מנגנון החזרה בתשובה הפועל בגני ילדים, בבתי ספר ממלכתיים ובמתנ"סים. המטרה העליונה של הגרעינים הללו, כפי שמודים פעילים מרכזיים, היא "הפצת התורה בגוש דן". לדברי גורמים במפלגת "הבית היהודי", מנגנון זה נועד גם לחזק את האחיזה הפוליטית של המפלגה ברשויות המקומיות ואף לשמש אותה בבחירות הכלליות הבאות.
כמו כן, החטיבה מזרימה מאות אלפי שקלים לישיבות הסדר תחת הכותרת "גרעיני התיישבות", למרות החלטת ממשלה הקובעת כי ישיבות וכוללים לא ייחשבו כגרעינים לשם קבלת סיוע.
לבסוף, בחינה מדוקדקת של הארגונים הנתמכים מגלה כי חלק מראשי העמותות שמקבלות כספי ציבור מהחטיבה מעודדים בגלוי פעולות "תג מחיר" נגד חיילי צה"ל במטרה למנוע פינוי מאחזים; תומכים בגלוי בסירוב פקודה; מסיתים נגד האוכלוסייה הערבית בישראל; מצהירים כי יש להכפיף את המדינה לחוקי התורה; ופועלים נגד פינוי מאחזים בלתי-חוקיים ולמען קידום חזון הקמת בית המקדש השלישי.
לקריאת התחקיר המלא לחצו כאן