אודות הכותב
ד"ר עומר עינב
עמית מחקר
ד"ר עומר עינב הוא עמית מחקר במרכז מולד ועמית מחקר במכון לחקר הציונות וישראל על שם חיים ויצמן באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו, אותה כתב בבית הספר להיסטוריה על שם צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב, עסקה ביחסי יהודים-ערבים וכדורגל בתקופת המנדט הבריטי בא"י-פלסטין. בעל תואר ראשון באסלאם ומזרח תיכון ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. שימש בתפקידי מחקר, כתיבה ועריכה שונים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשנים 2020-2013, האחרון שבהם עורך כתב העת "עדכן אסטרטגי". בעל בלוג וכותב בעיתון "הארץ".
 
29.12.2020 ניתוח מאת ד"ר עומר עינב
 

ביטחון במציאות של שתי מדינות

אחד הגורמים המרכזיים בשחיקת האמונה בהיתכנות פתרון שתי המדינות בקרב הציבור הישראלי הוא החשש מפגיעה בביטחון הלאומי. מחקר חדש של מולד מתמודד עם הטענה ומראה כי ביטחונה הלאומי של ישראל לא רק שלא ייגרע מהקמת מדינה פלסטינית לצדה - אלא שזוהי האפשרות הנכונה והמושכלת ביותר להבטחת האינטרסים של ישראל בטווח הארוך
קראו את המחקר המלא כאן

אנו חיים בנקודת זמן מתעתעת. לא זאת בלבד שאנו חווים את העשור השקט ביותר שידענו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, הנה הגיע סחף של הסכמים מדיניים בין ישראל לבין מדינות ערביות, שלכאורה מוכיח את צדקת פרדיגמת "ניהול הסכסוך" של ממשלות הימין ומושך את השטיח מתחת לחלופת ההסכם עם הפלסטינים. איזו סיבה בעולם יש לשוב לאותה דרך שנכשלה שוב ושוב, ובפרט כאשר זניחתה מביאה לתוצאות מדיניות מעל למצופה?

למרות הפיתוי ללכת שבי אחרי רוח התקופה, התשובה היא מאוד פשוטה. בין כל המרואיינים למחקר הרואה אור כעת, ביניהם בכירי מערכת הביטחון בשנים האחרונות, שוררת הסכמה רחבה: השקט הנוכחי הוא אשליה. למרות השיפור במצב הפלסטינים בגדה ולמרות חוסר התוחלת המדינית, עם תחת כיבוש צבאי בהכרח - במוקדם או במאוחר - יתקומם. הקרדיט הציבורי למנגנוני הרשות הפלסטינית בשפל ואף צפוי להתדרדר ככל שפתרון כלשהו יתרחק. אלימות תתפרץ שוב, כפי שהתפרצה בעבר. אין לדעת כיצד, מתי ובאיזה אופן, אבל זה יקרה, וכשזה יקרה אנחנו נהיה בלתי מוכנים.

נכון, השינויים האזוריים בעשור האחרון ובפרט ההסכמים המדיניים בשנה האחרונה מחייבים התבוננות גיאו-פוליטית מעודכנת ביחס לסוגיות רבות. אבל יש משתנה אחד קבוע: בין הירדן לים חיים כ-14 מיליון איש, ישראלים ופלסטינים. מיליוני פלסטינים חיים תחת כיבוש ישראלי יותר מחמישה עשורים. חופשות בדובאי וטיסות ישירות למרוקו לא יסיימו את המציאות הזאת.

מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים מבית מכון מולד שבוחנים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט של הביטחון הלאומי הישראלי: המאזן האסטרטגי של הנסיגה הישראלית מעזה; הנטל הביטחוני של ההתנחלויות; ומניהול סכסוך לניהול הסדר. ממחקרים אלו עולה תמונה ברורה לפיה לישראל יש אינטרס להביא את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לכדי סיום על בסיס פורמולת שתי מדינות לשני עמים.

המחקר הרואה אור בימים אלו מבוסס על ראיונות עם מומחים ביטחוניים ואחרים, ומציג את המשמעויות הביטחוניות של הקמת מדינה פלסטינית. באמצעות סקירה מקיפה של החלופות והתמודדות  עם החששות והאיומים העיקריים שרווחים בשיח הציבורי כטיעונים נגד מתווה כזה, המחקר מנתח ומוכיח מדוע פתרון שתי המדינות הוא היעד הבטוח ובעל הסיכונים הפחותים ביותר עבור ישראל.

עיקרי הממצאים:
  • בכירי מערכת הביטחון שרואיינו למחקר זה קובעים כי בניהול סכסוכים אלימים אין דבר כזה "סטטוס קוו". המציאות אינה קופאת, היא נעה קדימה ויוצרת תבניות חדשות. גם הציבור מבין את זה, כפי שנוכחנו לדעת בסקר דעת קהל רחב ומעניין שבוצע עבור המחקר ועיקריו מובאים בו. רוב הציבור הישראלי מבין שהסטטוס קוו אינו בר קיימא, רובו עדיין רוצה שתי מדינות.
  • הימנעות ממעשה, תוך הנחה מוטעית שהמצב הנוכחי יימשך לעד, מתעלמת מהשינויים החלים בשטח כבר היום ועוצמת עיניים בפני הסיכונים המתרבים.
  • סוגיית הביטחון אינה מהווה מכשול בפני הסדר מדיני. יותר מכך, הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכם עשויה במידה רבה לשפר את המצב הביטחוני של ישראל. צה״ל, על פי הרוב המוחלט של בכירי מערכת הביטחון יודע להגן על ישראל מול האיומים שעלולים להתעורר לאחר הקמת מדינה פלסטינית. העיקרון שצריך לעמוד בבסיס ההסכם הוא עיקרון מדיני: איזה סוג של מדינה ישראל רוצה להיות ואיזה פתרון משרת את האינטרסים שלה. מערכת הביטחון תדע לגזור ממנו את מערך ההגנה המתאים.
  • למרות שניסיונות למו״מ נכשלו עד כה, מאז שהונח על השולחן לראשונה לפני יותר מ-80 שנה, לא קמה חלופה שמתקרבת אל פתרון שתי המדינות מבחינת אפשרות היישום, ההיגיון, הפירוט והמענה לאינטרסים ולמאוויים של יושבי הארץ (ישראלים ופלסטינים). נכון להיום האפשרות להגיע אליו נתפסת כרחוקה במיוחד. אין על כך עוררין. אך זה לא מוריד כהוא זה מתקפותו ומההכרח להגיע אליו בדרך זו או אחרת, על מנת להעניק יציבות וביטחון למדינת ישראל.
  • הסדר מדיני איננו מהלך חד-צדדי – הוא ההפך מכך, והוא כולל מנגנונים רבים שכל תכליתם שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. מנגנונים אלה לא היו קיימים בנסיגות מעזה ומלבנון.
בשנים האחרונות הנימוק הביטחוני נגד מדינה פלסטינית הפך לטיעון המרכזי של מתנגדי ההסכם. מחקר זה מוכיח כי נימוק זה אינו מתכתב עם המציאות, סובל מהטיות מידע ומוטעה ביסודו. כאמור, מדינה פלסטינית לא תקום מחר בבוקר. אך חיוני להבין כי הסטטוס קוו הנוכחי איננו אלא אשליה ומדינה פלסטינית איננה פשרה ביטחונית, אלא הכרח ביטחוני.

קראו את המחקר המלא כאן
 
שתף מאמר זה