מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה
ניתוח ופרשנות
24.06.2017 מחקר

עושים נפשות

בשנים האחרונות חדרו עשרות עמותות של הימין הדתי אל בתי הספר הממלכתיים בחסות ובמימון משרד החינוך, במטרה לבסס את מעמדה של הציונות הדתית כאליטה רוחנית-פוליטית

להורדת המחקר המלא לחצו כאן

לנספח א' - פילוח תמיכות משרד החינוך לארגונים חיצוניים על פי נושאים לחצו כאן

לנספח ב' - פירוט מרכזי זהות לחצו כאן


לפני כעשור סימן הימין המתנחלי את מערכת החינוך הממלכתית כיעד להשתלטות מאורגנת. החלטה זו ניתן לפרש על רקע כישלון פרויקט ה"התנחלות בלבבות" שליווה את מפעל ההתנחלויות מימיו הראשונים. בעקבות התמיכה הציבורית בהתנתקות והאדישות שגילו רוב האזרחים כלפי קמפיין הנגד המתנחלי, הבינו ראשי המחנה הדתי-לאומי כי עליהם למצוא דרכים חדשות אל לבם של הישראלים. כחלק ממאמץ זה, רוכזו בין היתר מאמצים בקרב הקבוצה הקלה ביותר להשפעה: ילדים ובני-נוער. 

וכך, בשנים האחרונות חדרו עשרות עמותות המזוהות עם הימין הדתי אל תוך בתי הספר הממלכתיים. בניגוד לסברה הרווחת, מטרתן העיקרית אינה להחזיר את הנוער החילוני בתשובה. למערך העמותות שתי מטרות עיקריות: הראשונה, לבסס את מעמדה של הציונות הדתית כאליטה רוחנית-פוליטית; השנייה, להפוך את הוויכוח על מפעל ההתנחלויות לבלתי לגיטימי. הפרויקט כולו מתבסס על ההנחה בדבר קיומו של "חלל ערכי" – ערעור זהות ואובדן ערכים מסוכן – בקרב בנותיה ובניה של קבוצת הרוב החילוני.

התחקיר שלפניכם מבקש להציג את דרכי הפעולה של עמותות הימין הדתי הפועלות בבתי הספר החילוניים, למפות את מקורות המימון שלהן ולחשוף את העקרונות האידאולוגיים המנחים אותן. ממצאיו מתבססים על הקלטות, תכתובות פנימיות וניתוח של תקציבים ודו"חות כספיים. מהנתונים עולה התמונה הבאה: תחת כסות של "קירוב לבבות" ועיסוק עמום ב"זהות יהודית", קבוצה קטנה של ישראלים מבקשת לעצב מחדש את התפיסה הלאומית פוליטית - כלומר את זהותו הישראלית - של הרוב החילוני בדמותו של המיעוט הציוני-דתי, סקטור קטן המונה כ-11% מהאוכלוסייה היהודית בישראל. המשמעות של "קירוב לבבות" - על פי עמותות הימין הדתי - היא תמיד התקרבות חד-צדדית של הרוב החילוני חסר הערכים אל עבר המיעוט הדתי-לאומי שערכיו מלאים עד להתפקע.

 

עיקרי הממצאים:

  • תשתית חוץ-פרלמנטרית של הימין. מערך העמותות החינוכיות משמש חלק מהתשתית החוץ-פרלמנטרית של מפלגת "הבית היהודי". בדומה לגרעינים התורניים ולישיבות ההסדר - גם העמותות משמשות כסניפים בלתי-רשמיים של המפלגה שמפיצים את מסריה הפוליטיים ומסייעים לה ארגונית. כמו שאר ארגוני "הבית היהודי", גם העמותות החינוכיות נסמכות על הזרמה מאסיבית של כספי ציבור, וראשיהן מקורבים להנהגת המפלגה. תקופת כהונתם של אבי וורצמן ונפתלי בנט, אנשי "הבית היהודי" במשרד החינוך, מתאפיינת בצמיחת התקציב המוקדש ל"תרבות יהודית" בכ-40%. כ-94% מתקציב זה זורם לעמותות הימין הדתי, בעוד שארגוני היהדות הפלורליסטית נאלצים להסתפק בפירורים.

  • יותר יהדות, פחות מדע ודמוקרטיה. הסכום שהוקדש ב-2015 לחינוך בלתי-פורמלי בתחום היהדות היה גדול פי 17 מזה שהוקצה למדע ופי 119 מזה שהוקצה לדמוקרטיה ודו-קיום. זאת למרות ירידה עקבית בהישגים של תלמידי ישראל במקצועות הטכנולוגיים. עוד עולה מהניתוח התקציבי כי תלמידים בהתנחלויות זוכים באופן עקבי לתקציבים גבוהים יותר לעומת תלמידים בכל אזור אחר בארץ, כולל הנגב והגליל.

  • הפרטת החינוך הערכי. חדירת העמותות לבתי הספר הממלכתיים ברחבי הארץ מתאפשרת הודות לתהליך הפרטה מכוּון של החינוך-לערכים במערכת החינוך. ההפרטה מותירה אחריה ואקום חינוכי, כספי וארגוני, שלתוכו מזדרזות לחדור עמותות הימין הדתי. הפופולריות שלהן נובעת מיכולתן "לשבור את השוק" באמצעות הצעת שירותים במחירים זולים במיוחד ולעתים קרובות אף בחינם. איך זה קורה? בניגוד למתחרותיהן, עמותות הימין הדתי מתבססות כמעט לחלוטין על בנות שירות לאומי. כלומר, המדינה מממנת את כוח האדם שלהן. בנוסף, עמותות הימין הדתי זוכות לסבסוד גבוה משמעותית משאר ארגוני החינוך. לבסוף, מבחני תמיכה רבים תפורים לכאורה על פי המאפיינים הספציפיים שלהן כדי להבטיח את זכייתן.

  • מקידוש בשבת לקידוש ההתנחלויות. במשרד החינוך אין שום מנגנון המפקח על פעילות העמותות ועל התוכן שהן מפיצות בבתי הספר הממלכתיים. כתוצאה מכך, בנות השירות הלאומי נוטות לחרוג לפעמים מתפקידן ומעבירות שיעורים שאין להן לא הסמכות ולא ההכשרה ללמד. כך, בנות שירות מעבירות מערכי שיעור ביום הזיכרון ליצחק רבין – ואפילו שיעורי חינוך מיני "ברוח היהדות". היעדר הפיקוח בא לידי ביטוי גם בתוכן של השיעורים שבנות השירות כן מורשות ללמד. למשל, כבר בגיל הגן הן משלבות בפעילויות מסרים פוליטיים שנויים במחלוקת, כמו חשיבות בניית בית המקדש השלישי. על-פי ראשי העמותות, הימצאות בנות השירות במוסדות החינוך נועדה ליצור קשר אסוציאטיבי בין הציונות הדתית למנהיגות ערכית ופוליטית – זאת לקראת הכרעות עתידיות בשאלות מדיניות וביטחוניות.
  • "מסע ישראלי" - פרויקט הדגל של הימין הדתי. "מסע ישראלי" הוא ההצלחה הגדולה ביותר של מערך עמותות הימין. עד כה יצאו אליו יותר מ-100 אלף תלמידי כיתות י"א מכ-200 בתי ספר. המדינה השקיעה בפרויקט יותר מ-100 מיליון שקל ומשרד החינוך הגדיר אותו כ"ספק יחיד" של טיול מסוג זה. בזכות ההזרמה המאסיבית של כספי ציבור, העמותה מסוגלת להציע את המסע לבתי הספר במחיר נמוך ביותר - וזו סיבה מרכזית להצלחתו.
  • "מסע ישראלי" - אינדוקטרינציה אידאולוגית. הודות להקפדה על טשטוש גבולות ארגוניים, רבים אינם מודעים לכך שהמסע מאורגן בידי עמותה פרטית בעלת זיהוי פוליטי מובהק. בין מייסדיה: הרב מוטי אלון (מבכירי הרבנים בציונות הדתית) ואבי וורצמן (איש הבית היהודי, סגן שר החינוך לשעבר). המסע משופע במסרים פוליטיים מבית הימין המתנחלי. כשהתלמידים מבקרים בגוש עציון, איש לא מיידע אותם כי חצו את הקו הירוק וכי מדובר בשטח שנוי במחלוקת; הקו הירוק נמחק ממפת המסע שמחולקת לכל תלמיד ועוד. 

     

למסמך שלפניכם מסקנה אופרטיבית עיקרית אחת: יש להפסיק את הפרטת החינוך הערכי במערכת הממלכתית;  להוציא מבתי הספר הממלכתיים את כלל העמותות המספקות שירותי חינוך ערכי-רעיוני; ולהחזיר את השליטה על החינוך לערכים לידי אנשי החינוך שהוכשרו לכך ולידי הקהילה ששולחת את בנותיה ובניה אל בתי הספר הממלכתיים – בראש ובראשונה לידי ההורים.

 

צפו בקטע מכתבת ערוץ 10 על חדירת עמותות הימין הדתי לבתי הספר הממלכתיים:



להורדת המחקר המלא לחצו כאן

לנספח א' -פילוח תמיכות משרד החינוך לארגונים חיצוניים על פי נושאים לחצו כאן

לנספח ב' - פירוט מרכזי זהות
 לחצו כאן