ההתנחלויות אינן רק נטל כלכלי, ביטחוני ומדיני על ישראל, אלא גם נטל ביטחוני של ממש על ידידתנו החשובה ביותר - כפי שהודה בסוף השבוע האחרון בכיר נוסף במערכת הביטחון האמריקאית. בשיחה שקיים מפקד פיקוד המרכז היוצא של צבא ארצות-ברית (CENTCOM) בפני פורום אספן לביטחון, שיבח הגנרל ג'יימס מטיס את מזכיר המדינה, ג'ון קרי, על מאמציו לחדש את שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים והדגיש את החשיבות האטסטרגית של פתרון הסכסוך עבור ארצות-הברית.
כשנשאל מטיס, המסיים את תפקידו בימים אלה, אם הוא סבור שהתהליך מוביל לאנשהו, השיב הקצין הבכיר: "זה תלוי בצדדים והאם הם רוצים את זה באותה מידה שבה אני חושב שמזכיר המדינה האמיץ שלנו רוצה בזה, והוא גם עושה את כל מה שאפשר. אני חייב לומר שהמצב הנוכחי אינו בר-קיימא. הוא מחייב התייחסות ישירה. אנחנו לא רוצים להוריש את זה לילדים שלנו, את אותו דבר שאני ואתה חיינו איתו כל חיינו הבוגרים. אנחנו מוכרחים למצוא דרך לממש את פתרון שתי המדינות שממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד תמכו בו. אנחנו חייבים להגיע לשם - והסיכויים לכך הולכים וקמלים בגלל ההתנחלויות והמיקום שלהן, שהופכים את השמירה על פתרון שתי המדינות לבלתי-אפשרית.
"לדוגמה, אם אני מיישב 500 מתנחלים יהודים במזרח ירושלים, והם מוקפים ב-10 אלפים ערבים - אם נעביר את הגבול כדי לכלול אותם, אז או שזו תחדל להיות מדינה יהודית או שתשלול מהערבים את זכות ההצבעה - אפרטהייד. זה לא עבד הכי טוב בפעם האחרונה שראיתי מדינה מנסה את זה. לכן אנחנו חייבים לעבוד על זה עם תחושת דחיפות. אני שילמתי מחיר צבאי-בטחוני מדי יום ביומו כמפקד פיקוד המרכז, מפני שאנחנו, האמריקאים, נתפסנו כמי שמוטים לטובת ישראל. זה משפיע על הערבים המתונים שרוצים לשתף איתנו פעולה, אבל לא יכולים לצאת בתמיכה פומבית במי שלא מפגינים כבוד כלפי הערבים הפלסטינים. לכן קרי צודק לחלוטין במה שהוא עושה. אני רק מקווה שהצדדים מעוניינים בשלום ובפתרון שתי המדינות כמוהו".
דבריו של גנרל מטיס מהדהדים את דברי קודמו בפיקוד על CENTCOM, גנרל דיוויד פטראוס, שבשנת 2010 זיהה בדברים שנשא בפני הקונגרס את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כאחד האתגרים הגדולים של הצבא האמריקאי במזרח התיכון. "העוינות המתמשכת בין ישראל לבין חלק משכנותיה מציבה אתגר רציני בפני היכולת שלנו לקדם את האינטרסים שלנו באזור", אמר פטראוס. "המתח הישראלי-פלסטיני מתלקח לעתים קרובות בצורה אלימה ומידרדר לכדי עימות מזוין נרחב. העימות מחזק סנטימנטים אנטי-אמריקאים בגלל התפיסה של ארצות-הברית כמי שמעניקה עדיפות לישראל. הכעס הערבי ביחס לשאלה הפלסטינית מגביל את החוזק והעומק את שותפויות אמריקאיות עם ממשלות ועמים באזור, ומחליש את הלגיטימיות של ממשלים מתונים בעולם הערבי. בינתיים, אל-קאעידה וקבוצות מיליטנטיות אחרות מנצלות את הכעס הזה כדי לגייס תמיכה. בנוסף, הסכסוך נותן לאיראן השפעה בעולם הערבי באמצעות שלוחותיה - חיזבאללה הלבנוני וחמאס".
המאמר המקורי, שעליו מבוסס טקסט זה, פורסם כאן על-ידי מכון המחקר האמריקאי CAP