20.07.2017 ניתוח מאת יונתן לוי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק    

השר לחינוך מחדש

מלחמתו של בנט בהורים החילונים שמתנגדים לחדירת עמותות הימין הדתי לכיתות נעה בין הכחשה להכפשה. זה לא יעצור את ההתעוררות ששוטפת את הארץ ומאיימת על עתיד הקומבינה של "הבית היהודי"

בחודש האחרון, נוכח הגילויים על חדירה של עמותות הימין הדתי המזוהות עם "הבית היהודי" למערכת החינוך הממלכתית, קבוצות הורים מכל הארץ מוקמות כדי לעצור את התופעה. עיריות גבעתיים ותל־אביב־יפו כבר הורו לבתי־הספר להוציא את החינוך לערכים מידי הגורמים הפוליטיים שהשתלטו עליהם ולהחזירם לידי המורים. שר החינוך, מצדו, יכול היה להתנצל בפני ההורים על הניסיון להשתמש בחינוך של ילדיהם לצרכים פוליטיים ולהתחייב למגר את התופעה. במקום, בנט בחר לצאת למתקפה פרועה נגד ההורים וכל מי שתומך בהם. כך הגענו למצב הבלתי־נתפס שבו אנשי "הבית היהודי" נוזפים בנו, החילונים, על שאנחנו מסרבים לאפשר להם להכתיב מי ילמד את הילדים שלנו יהדות וכיצד.

המלחמה של בנט בהורים החילונים נעה בין הכחשה להכפשה. בהתחלה ניסה לטעון שאין הדתה במערכת החינוך. אלא שכבר למחרת פרסמו הגורמים המקצועיים במשרד שלו הודעה שסותרת את דבריו, והבטיחו להוציא מספרי הלימוד את המסרים הפוליטיים והדתיים שנשתלו בהם. את הקולות הרבים שעולים מהשטח בנט לא יכול להשתיק: לא את ההורים מאשדוד שנדהמו לגלות שבגן של בתם בונים מאבני זהב את בית המקדש השלישי; לא את תלמידי כיתה י"א מכפר־סבא שהוכרחו לשמור שבת באופן אורתודוכסי במסגרת "מסע ישראלי"; ולא את תלמידות חטיבת הביניים מירושלים שנשלחו להשתתף ב"סדנת זוגיות ברוח היהדות".

בניגוד למופע ההיתממות של שר החינוך, רבני המפלגה שלו דווקא מדברים בגאווה על הסתננות הימין הדתי לחינוך הממלכתי. הרב אליקים לבנון, למשל, מהבולטים ברבני הציונות הדתית, הסביר כי "לחינוך הלא־דתי אין תורה ואמונה שיעמידו אותו על הרגליים. צריך להקים מערכות שלאט־לאט יחליפו את מערכות המדינה". מועמד "הבית היהודי" לרבנות הראשית, ומי שבירך את בנות השירות שנשלחות לבתי הספר החילוניים, הרב שמואל אליהו, קרא "לנקום בחילונים על ההתנתקות ולהחזיר את ילדיהם בתשובה". ואילו הרב שמעון סקורי, שעומד בראש אחת מעמותות החינוך המקורבות לבנט, הסביר במפגש סגור עם בנות שירות לאומי שהפעילות בבתי הספר החילוניים נועדה למנוע פינוי התנחלויות עתידי.

הטענה המסולפת השנייה של בנט היא שמאבק ההורים הוא "מלחמה נגד כל סממן יהודי וציוני במדינה". האמת היא שאיש לא דורש להפסיק את לימודי היהדות: השאלה היחידה היא מי מעביר את שיעורי היהדות ומה נלמד בהם. שערוריית ההדתה היא לא סיפור על קבלת שבת או הדלקת חנוכיות, אלא סיפור על שחיתות, מיסיונריות ומאבק פוליטי. מאז כניסת "הבית היהודי" למשרד החינוך ב-2013 זינקו התקציבים שמיועדים לעיצוב זהות יהודית בבתי הספר הממלכתיים. כמעט 95 אחוז מתוכו – מיליוני שקלים מדי שנה – מוזרמים לעמותות שראשיהן מקורבים להנהגת "הבית היהודי". כתוצאה מכך, במאות בתי־ספר וגני־ילדים לימודי היהדות נמסרו לארגונים פרטיים המשלבים בשיעוריהם מסרים פוליטיים, ומציגים בפני הצעירים השקפת עולם אחת בלבד – זו של הציונות הדתית. מימיה הראשונים של המדינה פעלו בה ארבע מערכות חינוך נפרדות, שנועדו לאפשר לקבוצות השונות בחברה הישראלית לחנך את ילדיהן על־פי תפיסת עולמן. מי שמנסה לחסל את הקונצנזוס הציוני־ממלכתי ארוך־השנים הם לא ההורים אלא דווקא בנט ואנשיו.

הטענה השלישית – והמסוכנת ביותר – של שר החינוך היא שכל מי שמבקר אותו חותר תחת קיום המדינה. את ערוץ 10, ששידר כמה תחקירים על תופעת חדירת העמותות הפוליטיות לבתי הספר, שר החינוך מכנה בשמות גנאי ילדותיים; את מכון המחקר "מולד" וארגון "הפורום החילוני", שפרסמו דוחות מפורטים בנושא, הוא מאשים בבגידה. במקום להתמודד עם העובדות, בנט מאכיל את תומכיו בהסתה משומשת ותיאוריות קונספירציה. במקביל, הוא מנסה להציג את המפלגה שלו כמי שמייצגת את "הציבור הישראלי" כולו. הגיע הזמן להזכיר לשר החינוך שהוא עומד בראש מפלגה שקיבלה בבחירות האחרונות שמונה מנדטים בלבד, ושאפילו בקרב מצביעיו רק מיעוט קטן תומך ברעיונות קיצוניים כמו הקמת בית המקדש השלישי.

ההתארגנות המרשימה של הורים, תלמידים ומורים הכניסה את בנט ואנשיו להיסטריה. המפלגה שלו מפעילה כבר שנים מערך של עמותות, ישיבות הסדר וגרעינים תורניים שחיים על חשבון המדינה ועוסקים באופן שוטף בפעילות פוליטית. דוח מבקר המדינה מהחודש שעבר, שחשף את השיטות המושחתות שבעזרתן השר אורי אריאל מזרים כספי ציבור לעמותות תורניות, גרם לסדק ראשון במנגנון הצללים של "הבית היהודי". ההתעוררות האזרחית ששוטפת את הארץ כבר מאיימת ממש על עתידה של הקומבינה.

 

הכותב הוא עמית מחקר ב"מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה"

 
שתף מאמר זה