06.07.2015 ניתוח מאת פרופסור אסף שרון
חה"כ הרצוג עם השר בנט ביום האחדות 2015. צילום: פייסבוק
חה"כ הרצוג עם השר בנט ביום האחדות 2015. צילום: פייסבוק    

ממצאים ראשונים מסקר מולד 2015

רוב הציבור מתנגד לכניסת המחנה הציוני לממשלת נתניהו; רוב מוחץ למתנגדים בקרב מצביעי המפלגה

שאלת ממשלת האחדות מרחפת מעל ראשה של ממשלת נתניהו הרביעית כבר מיום הקמתה. על-פי שלל פרסומים בתקשורת בחודשים האחרונים, נתניהו ממתין לשעת כושר על-מנת לצרף לממשלתו את סיעת "המחנה הציוני" בכללה או בחלקה. למהלך כזה שני יתרונות ברורים מבחינת ראש הממשלה: היתרון הראשון הוא מעבר מההרכב רווי המתחים הפנימיים של ממשלת 61 צרה להרכב של ממשלה בעלת שולי ביטחון רחבים יותר. היתרון השני הוא הצגת פנים מדיניות מתונות יותר כלפי חוץ, מה שיאפשר לו להדוף חלק מהלחצים המופעלים עליו בזירה הבינלאומית.

בחודשים האחרונים עסק מרכז מולד באופן מעמיק בשאלת ממשלת האחדות. לתפיסתנו, הגם שמערכת הבחירות האחרונה לא הביאה לשינוי דרסטי במאזן הכוחות הפוליטי בישראל, היא ביטאה מגמה חדשה ומעוררת תקווה במחנה המרכז-שמאל. ציבור רעב ומתוסכל, שמאס בשלטון נתניהו, לא מצא את עצמו במסגרות המפלגתיות הרשמיות שנוהלו בידי אנשי יח"צ - והחליט לפעול בכוחות עצמו. עשרות אלפים יצאו להפגין, למבצעי שטח, הצטרפו ליוזמות המאורגנות להחלפת השלטון, הקימו אוהלים, עברו בין עשרות אלפי דלתות ברחבי הארץ או הניפו דגלי גאווה בפניהם של מנהיגי ימין.

בשעה שרוב הקמפיינים הרשמיים נמנעו ככל האפשר מנקיטת עמדות מובחנות, צצו עוד ועוד יוזמות פוליטיות שבמרכזן דרישה אחת: הכרעה בין שני מחנות פוליטיים, בין שתי תפיסות עולם נבדלות. לבסוף הגיעו תוצאות הבחירות והוכיחו למצביעים כי תרחיש ההכרעה הפוליטית אינו מופרך כלל ועיקר וכי כוחו של המחנה גדול בהרבה משנדמה לו לעתים. את ניתוח מולד באשר לשינויים אלו ניתן לקרוא כאן.

סקר רחב היקף שקיימנו זמן קצר אחרי הבחירות מאשש את האבחנה באשר לרצון הציבורי בהכרעה ברורה. הסקר, שבו נטלו חלק 1,011 נשאלים, נועד לבדוק עמדות ומגמות פוליטיות בקרב הציבור. בין היתר, הוא בדק את עמדת הציבור ביחס לשאלת ממשלת האחדות. הנסקרים נשאלו:

כפי שאתה יודע, ראש הממשלה נתניהו והליכוד הקימו קואליציה יחד עם כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. האם אתה חושב שהמחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג צריך להצטרף לממשלה או צריך להוביל את האופוזיציה?

זהו פילוח התוצאות שהתקבלו:

  • סה"כ: 32% - ממשלה, 55% - אופוזיציה
  • מצביעי המחנה הציוני: 25% - ממשלה, 71% - אופוזיציה
  • מצביעי ליכוד: 43% - ממשלה, 46% - אופוזיציה
  • מצביעי יש עתיד: 27% - ממשלה, 65% - אופוזיציה
  • מצביעי כולנו: 49% - ממשלה, 43% - אופוזיציה
  • מצביעי הבית היהודי: 26% - ממשלה, 65% אופוזיציה
  • מצביעי יהדות התורה: 47% - ממשלה, 23% - אופוזיציה
  • מצביעי ש"ס: 38% - ממשלה, 33% - אופוזיציה

 

הרכב המדגם: 1,011 נסקרים = 750 יהודים ותיקים, 161 עולים מרוסיה ו - 100 ערבים. הסקר נערך בשבוע האחרון של חודש מאי בעברית, ערבית ורוסית.

כפי שניתן לראות, המפלגות שמצביעיהן מעוניינים בכינון ממשלת אחדות הן "כולנו" והמפלגות החרדיות. מבחינה זו נציגי המפלגות האלו מתואמים עם מצביעיהן, שכן גם משה כחלון וגם חברי הכנסת החרדים הביעו בפומבי לא פעם את תמיכתם בממשלת אחדות. כניסת "המחנה הציוני" לממשלה תאפשר ל"כולנו" לחזק את מיצובה כמפלגת מרכז. באשר לחרדים, הרי שמדובר בעמדתם המסורתית שמבקש לפטור אותם מהזיהוי עם אחד המחנות הפוליטיים.

המגמה המסתמנת בקרב מצביעי שאר המפלגות היא שהציבור הישראלי, משמאל ומימין, מעוניין סוף-סוף בבידול בין המחנות הפוליטיים. על סמך אירועי העבר הקרוב, ניתן לשער כי מצביעים רבים אינם מעוניינים שמפלגתם תשמש כ"עלה תאנה" בסביבה שזרה לרעיונותיה, וכן כי רבים אינם רוצים שמפלגתם תיקלע לממשלה עוינת שלא תאפשר לה להביא לידי מימוש את השקפת עולמה, כפי שאכן קרה ל"יש עתיד" בממשלה הקודמת.

ממשלת אחדות היא קונסטלציה שמיטיבה עם פוליטיקאים ועושה את חייהם קלים ונעימים יותר. לעומת זאת, נראה כי הציבור הגיע לנקודה שבה הוא מעוניין בחידוד עמדות ובהצבעה על הבדלים בין הצדדים. ייתכן כי זהו ביטוי לרצון לחזור למצב שבו המערכת הפוליטית מקיימת את המאפיין הדמוקרטי הבסיסי של מחלוקת פוליטית, קרב עמדות וריבוי דעות. במערכת דמוקרטית תקינה המטוטלת זזה מדי כמה שנים מצד לצד, ומפלגות השלטון מתחלפות ביניהן על בסיס סדרי יום נבדלים. המצב שבו מפלגות מרכז ושמאל ממהרות להיכנס לכל ממשלת ימין, קיצונית ככל שתהיה, נמאס ככל הנראה על המצביעים שמבקשים יותר מתמיד הכרעה ברורה בין אלטרנטיבות ולא טשטוש עמדות שהוא אמנם נעים בטווח הקצר אך הרסני בטווח הארוך.

 
שתף מאמר זה