במסגרת קמפיין הבחירות שלו פרסם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, סרטון שמציג את ההישגים שלו במשרד הכלכלה. אחד מהם הוא הקמה של 200 מעונות יום, שמוצגים בסרטון בתור "יוזמה של בנט". העיתונות הכלכלית עסקה בהרחבה בסרטון של בנט, והדגישה כי את התוכנית המדוברת קשה מאוד לייחס לשר הכלכלה: זה נכון שהמשרד שלו אחראי על פרויקט מעונות היום, אלא שההחלטה על הקמתם הייתה אחת מהמלצות ועדת טרכטנברג - ואלה התקבלו שנתיים לפני כניסתו של בנט לפוליטיקה.
הסרטון הפרסומי פונה בעיקר לחילונים ממעמד הביניים, אבל נראה כי מי שאמור להודות לשר הכלכלה באופן מיוחד על הטיפול שלו במעונות היום הם דווקא מצביעי המפלגה שלו. מנתונים עדכניים של המשרד, שהתפרסמו בראשית חודש ינואר, עולה כי במהלך שנת 2014 כל התקציב הפנוי לבינוי מעונות יום חדשים עבור אוכלוסיית מעמד הביניים - כמעט 26 מיליון שקל - התגלגל דווקא לקופת המועצה האזורית שומרון.1 ראש המועצה, גרשון מסיקה, מצוי בימים אלה במעצר בית בחשד למתן שוחד, כחלק מפרשת השחיתות הגדולה.
איך קורה שמועצה אזורית אחת ויחידה, ודווקא מעבר לקו הירוק, מקבלת את כל תקציב הבנייה החדשה? בשנה האחרונה שינה בנט את נוהל בינוי מעונות היום, במטרה להאיץ את הקמתם. הנהלים הקודמים, שנוסחו על-ידי משרד האוצר, כללו קריטריונים שהקשו על הרשויות המקומיות להוציא את הבנייה לפועל, ואילו הנוהל החדש נועד לשחרר 200 מיליון שקל, שהיו תקועים בצינורות המנגנון הממשלתי, לטובת בניית המעונות. משרד הכלכלה קבע כי הסכום הזה יחולק באופן הבא לשתי קבוצות: 40% לבניית מעונות לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל - חרדים, ערבים ומועצות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית (אשכולות 4-1), וה-60% הנותרים יוקדשו לאשכולות האמידים יותר ב"בנייה מהירה, ללא בירוקרטיה", לפי עיקרון "כל הקודם זוכה".2 כלומר, מתוך המועצות שבאשכולות 5-10 - מועצות מעמד הביניים ומעלה - אלה שיהיו מוכנות ראשונות עם היתרי הבנייה המתאימים יזכו בכסף.
מדובר בכ-73 מיליון שקל. כשבנט טוען כי הקצה 200 מיליון שקל לבנייה חדשה, הוא לא מדייק. כ-100 מיליון מתוך ה-200 מיליון נדרשים כדי לממש את תוכניות הבנייה שהמשרד לא הצליח להוציא לפועל בשנים קודמות. סכום נוסף של כ-24 מיליון שקל הוקצה לסיוע בהליכי תכנון.3 וכך, אחרי שגורעים את הסכומים הללו מה-200 מיליון, נשארים עם 73 מיליון שקלים לבנייה חדשה, המיועדים למועצות מעמד הביניים (אשכול 5 ומעלה).4
מצפייה בסרטון המשעשע של הבית היהודי אפשר היה לחשוב כי רוב הכסף שהועבר מיועד למימון המעון של זוג ההורים העובדים מתל-אביב, ראשון לציון או מודיעין - אלה שיצאו להפגין ב-2011 כחלק ממחאת ההורים הגדולה. המציאות, כאמור, שונה בתכלית: הנוהל החדש של בנט הפך למנגנון סקטוריאלי שמזרים את הכסף שהושג במחאה החברתית אל ציבור הבוחרים של הבית היהודי. במלים אחרות, יו"ר הבית היהודי לוקח את אחד ההישגים הבודדים של המחאה החברתית - שאותה כינה "מחאת המגיע-לי"5 - ונוטל אותו דווקא מהאנשים שנאבקו למענו.
כפי שמציין בנט בעמוד הפייסבוק שלו, כספי הבינוי מוקצים על-פי עיקרון "כל הקודם זוכה". מכאן אנו למדים כי המועצה הראשונה שמילאה את מכסת אישורי הבנייה הייתה המועצה האזורית שומרון, שזכתה בכל הקופה.
כאן נשאלת השאלה, כיצד ייתכן שמכל הרשויות המקומיות בארץ שמסווגות כאשכול סוציו-אקונומי 5 ומעלה - ויש יותר מ-80 כאלה6 - רק אחת זכתה בכל הכסף? ייתכן, מן הסתם, כי עובדיה של המועצה האזורית שומרון חרוצים, נמרצים ומאורגנים יותר מכל שאר עובדי המועצות, ולכן הצליחו לשגר כמות גדולה של בקשות במהירות שיא. ובכל זאת, ניתן היה לצפות כי לפחות חלק, ולוּ קטן, מעשרות מיליוני השקלים הזמינים יגיעו למועצה אחרת - הרי כולן קיבלו התרעה על כך שהנוהל החדש נכנס לתוקף, ומצוקת מעונות היום קשה באזורים רבים בארץ.
ייתכן כי התשובה לשאלה זו נעוצה בהתרעה מוקדמת שניתנה למועצה האזורית שומרון. באופן תיאורטי, מועצות שמקבלות את פרטי הנוהל החדש לפני כל השאר יכולות להכין את האישורים המתאימים מראש - לנצל את יתרון המהירות שניתן להן ולזכות בכסף. תיאוריה זו יכולה הייתה להישאר בגדר השערה מעורפלת, אלמלא הגיע לידינו הציטוט הבא שלקוח מתוך "ארץ בנימין", הידיעון של המועצה האזורית מטה בנימין (נובמבר 2014), שנמצאת אף היא ביהודה ושומרון:
בתחום המעונות צפוי שיפור משמעותי בקידום הבינוי. אחרי שנים של קשיים רבים מול משרד התמ"ת, השתפר והתייעל התהליך מאוד (האם בעקבות כניסתה לתפקיד מנהלת אגף בכיר מעונות יום במשרד של מלי שטריגלר מעפרה?). "לאחרונה הוציא המשרד קול קורא למעונות", מספר ישראל גנץ, "והמועצה כבר הייתה ערוכה מראש להגיש בקשות מסודרות. הגשנו בקשה לבינוי של שמונה מעונות חדשים... העבודה לקראת ההגשה הייתה מאומצת, ודרשה מגורמים רבים במועצה שעות לא שעות, בתוך לחץ החגים. נדרשנו להציג המון תוכניות ואישורים, אבל עמדנו במשימה בהצלחה".7 (ההדגשה מוספת - מולד)
מלי שטריגלר המוזכרת בטקסט היא תושבת ההתנחלות עפרה, שמונתה לתפקיד ראש אגף בכיר מעונות יום לאחר כניסת בנט לתפקיד. לפני שמונתה לראש אגף במשרד הכלכלה, עמדה שטריגלר בראש עמותת "לב בנימין", שמפעילה מועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים ביהודה ושומרון.8 בנוסף, שטריגלר שימשה כציר בוועידת הבית היהודי.9 בנוהל בינוי מעונות יום החדש, ששוּנה לאחר כניסתה לתפקיד, נקבע כי בוועדה האחראית על חלוקת הכספים יישב נציג מטעמה של שטריגלר - למעט במקרה חריג אחד שבו נדרשת ראש האגף להשתתף בעצמה: כשמגיש הבקשה להקמת מעונות יום לא מגיע עם היתר בנייה. מקרים כאלה נפוצים במיוחד כשמדובר במועצות מיהודה ושומרון, שברבים משטחיהן אין תב"ע מאושרת.
הנתונים מוכיחים כי בתחרות בין המועצה האזורית שומרון למועצה האזורית מטה בנימין ניצחה הראשונה. יחד עם זאת, הציטוט שלעיל, שלקוח מפרסום רשמי של המועצה, מלמד על סבירות קיומו של הסדר חשאי שמאפשר למועצות מקורבות להתכונן מראש למכרזים מסוג זה.
בסופו של דבר, התכווץ התקציב שיועד לכל הארץ מ-60% ל-35%. כלומר, שיעור הכסף הפנוי שיועד למועצות מאשכול 5 ומעלה ירד ביחס למגזרים המיוחדים (ערבים, חרדים, אשכולות 1-4). ייתכן מאוד שגם במשרד הכלכלה הבינו שאם ההחלטה תתפרסם כמו שהיא - כשבשומרון מקבלים 60% מהכסף שנוסף השנה להקמת מעונות יום - יהיה קשה להסתיר את חלוקת המשאבים המקוממת.