בעקבות פרסום "מולד" על עלות המאחזים הבלתי-חוקיים, הגיעו אלינו לא מעט פניות ושאלות. היות שמדובר בתחקיר לא שגרתי, המפנה את תשומת הלב אל אחד ממנגנוני ההסתרה המורכבים בישראל, נבקש להשיב על כמה מהשאלות הללו בקצרה.
ראשית, מתודולוגיה. כפי שהובהר במסמך המקורי: "חשוב להדגיש כי בשל ההסתרה המכוונת והשיטתית, כל שביכולתנו לעשות הוא לספק אומדן כללי של העלויות. דו"חות רשמיים של המדינה עצמה מעידים שרובו המכריע של הכסף המושקע במאחזים, ואולי אף כולו, מקורו בכספי ציבור. כל עוד מקורות אלה לא נחשפים במלואם, לא נותר לנו אלא להסתפק באומדן המוגש לפניכם".
נדגיש שוב כי מטרתנו לא הייתה לחשוף את היקפן המדויק של השקעות הממשלה במאחזים. לצערנו הרב, מנגנון ההסתרה השיטתית שנבנה סביב מימון המאחזים הופך את הצגתו של מספר כזה - לפחות בשלב הנוכחי - לבלתי- אפשרית. תחת זאת, ביקשנו להעריך את סדרי הגודל של ההשקעה הממשלתית במאחזים. כל שקל שעובר למאחז בלתי חוקי הוא בהגדרה עבירה על החוק. על כן השאלה שהנחתה את התחקיר - ושצריכה להטריד כל אזרח שומר חוק בישראל - אינה נוגעת לסכום המדויק המועבר למאחזים אלא לסדרי הגודל של מעורבותה של ממשלת ישראל בפעילות בלתי-חוקית. האומדן שהוצג במסמך ממחיש את ממדי ההשחתה שכרוכה במימון ממשלתי של המאחזים, ומראה עד כמה המתנחלים ונציגיהם במשרדי הממשלה עושים בכספי הציבור שעליו הם מופקדים כבשלהם.
מי שמצפה לשים את ידיו על מסמך סודי, הנצור באיזו מגירה נסתרת בלשכתו של שר השיכון אורי אריאל ומפרט את התקציב הכולל של המאחזים - מוטב כי יתכונן לאכזבה מרה. מפעל המאחזים מושתת מראשיתו על הסתרה ועל הטעיית הציבור. סבך הגורמים המעבירים אליו כספים נוצר בדיוק על-מנת שלא יהיה אחראי בלעדי על הפעילות העבריינית הכרוכה במימון היישובים הלא חוקיים.
לפיכך, המקור הטוב והאמין ביותר שבנמצא כרגע הוא המאחזים עצמם. בהיעדר נתונים רשמיים על העברות תקציביות, הניסיון להעריך את עלות הפרויקט חייב להתבסס על הנתונים בשטח. זו הסיבה שבחרנו לערוך את התחקיר "מלמטה למעלה" - כלומר, ערכנו רשימת מצאי של כלל המרכיבים במאחז טיפוסי (פירוט בהמשך), ולאחר מכן השגנו את המידע המדויק ביותר שבנמצא על עלותם. אומדן העלות נעשה באמצעות שיחות עם קבלנים ומהנדסים שעוסקים בעצמם בבנייה בשטחים, עם חברות המספקות ציוד להתנחלויות ולמאחזים, עם אנשי ביטחון שמעורים בפרטים הנדרשים ועם מומחים מארגוני החברה אזרחית שעוסקים במעקב ובמחקר על ההתנחלויות. כל נתון הוצלב לפחות פעם אחת (למעט אלה שהתקבלו ישירות מהספק), ובכל מקרה של פער בין נתונים שונים שהתקבלו לאותה הערכת עלות פרסמנו את ההערכה הנמוכה ביותר שקיבלנו. בשל כך, אנו משוכנעים שהערכת העלות שפרסמנו מהווה למעשה הערכת חסר של העלות האמיתית של בניית מאחז ואחזקתו.
מאחר שהערכת עלותו של המאחז אביגיל הינה בגדר אומדן בלבד, כזו היא מן הסתם גם הערכת עלותם של המאחזים כולם - אומדן כללי שנועד לשקף את סדר הגודל של התופעה. כפי שציינו לעיל, יש יסוד סביר להניח כי גם האומדן הזה נוטה להערכת חסר של עלותה בפועל. נוכח ההסתרה המכוונת, השימוש בכלי ההערכה העומדים לרשותנו הכרחית. הימנעות מחשיפת מה שניתן לחשוף כמוה כהענקת חסינות ציבורית לאחד המנגנונים המושחתים ביותר במערכת הציבורית בישראל. ללא קשר לעמדה פוליטית, לציבור הישראלי יש אינטרס ראשון במעלה להבין ככל הניתן את היקף הפעילות הבלתי חוקית שמתבצעת על חשבונו. לאף אחד פרט לעבריינים אין אינטרס להסתיר פשע.
וכעת תשובות לכמה שאלות ספציפיות שהגיעו אלינו:
איך אתם יודעים שזה במימון המדינה? בהסתמך על שני דו״חות רשמיים של המדינה. נקודת המוצא של המסמך היא הקביעה החד-משמעית של דו"ח ששון - שעיקריו אושרו על-ידי הממשלה - ולפיה רוב-רובו של המימון להקמת ולאחזקת המאחזים (בכלל זה הצבת מבנים יבילים) מקורו בכספי ציבור. על עובדה זו אין כיום עוררין משני צדיה של המפה הפוליטית. גם דו"ח לוי, שהתייחס בהרחבה לסוגיית המאחזים הבלתי-חוקיים, לא הטיל כל ספק בכך שהללו ממומנים בידי הממשלה מכספי הציבור. יתרה מכך, הדו"ח טוען כי יש להכשיר את המאחזים דווקא בגלל העידוד והמימון הממשלתיים.
מדוע התמקדנו דווקא במאחז אביגיל? - ברחבי הגדה קיימים כ-100 מאחזים, שאותם ניתן לחלק לשלושה סוגים: מאחזים המאוכלסים על-ידי משפחות בודדות (כ-20 במספר), מאחזים המכילים בנייה כפרית ארעית וכ-20 עד 100 תושבים (רוב המאחזים) ומאחזים שהם שכונות מבוססות לכל דבר, כולל בניית קבע. מאחז אביגיל הוא מהסוג השני. במאה המאחזים הבלתי חוקיים מתגוררים על-פי ההערכות העדכניות ביותר כעשרת אלפים תושבים. אביגיל, בו מתגוררים כמאה תושבים, הוא מאחז ממוצע מבחינה זו. בניגוד למאחזים אחרים, באביגיל כמעט שלא קיימת בניית קבע שעלותה גבוהה באופן ניכר מהמבנים היבילים המצויים באביגיל (עוד טעם לחשוב שמדובר בהערכת חסר). בנוסף, מבין המאחזים שהיו מועמדים לביצוע התחקיר, על אביגיל קיבלנו את הנתונים האמינים ביותר ביחס למספר שאלות.
האם הכסף לא היה יוצא ממילא, רק במקומות אחרים? בוודאי. כל כסף שלא הולך למקום אחד הולך למקום אחר. השאלה איננה הוצאה לעומת חיסכון אלא השימוש הבלתי חוקי בכספי ציבור. אף אחד לא מכחיש שכסף שלא יצא על חינוך ילד באביגיל ייצא על חינוכו בירושלים. הנקודה היא שבירושלים ההוצאה הזו חוקית (ובדרך כלל גם זולה יותר, כפי שצוין במסמך), ובאביגיל היא לא.
איך אתם אומדים את שכר הרבש”ץ? הנתונים נמסרו לנו על-ידי קצין בכיר ששירת בפיקוד מרכז ומעורה היטב בנושא. מקור המידע אמין ביותר, ואיננו רואים סיבה לפקפק בו. לא נהסס לתקן את האומדן במידה והרשויות בשטחים יחשפו את עלויות שכר הרבש"צים.
עלות ג'יפ ממוגן - הכללת עלות הרכב הממוגן של הרבש"ץ בסעיף הוצאות שוטפות נעשתה בטעות, היות שהמועצה לא רוכשת ג'יפ חדש מדי שנה. עלות הרכב הועברה לסעיף העלויות החד-פעמיות והסכומים הכלליים תוקנו בהתאם. אנו מתנצלים על הטעות.
עלות הגנרטור - נמסרה לנו על-ידי החברה שמוכרת את הגנרטור מהדגם הספציפי שמוצב באביגיל.
עלות תשתית הביוב - סעיף הביוב כולל עבודות עפר, הנחת משטחי בטון למבנים והנחת תשתית מים. האומדן הכספי מבוסס על התייעצות עם שלושה קבלנים ותיקים ובעלי ניסיון רב בתחום. לקבלנים הללו סיפקנו תצ"אות של המקום וכן תצלומים של המבנים ושל מערכות הניקוז הקיימות בשטח (הגם שבאביגיל אין מערכת ביוב מרכזית, יש בה מערכת ניקוז של שפכים בצורת בורות ספיגה שדורשים הכנה, התקנה ותחזוקה).
לסיכום, כפי שמצוין במפורש בתחקיר, בתנאי חוסר השקיפות השוררים כיום ביחס להשקעות ממשלתיות במאחזים הבלתי-חוקיים ניתן רק להעריך את היקף ההשקעה הלא חוקית, אך לא ניתן לעמוד עליה במדויק. אבל גם אין בכך צורך. האומדן שהוצג בתחקיר "מולד" מלמד על סדרי הגודל של הפעילות הבלתי-חוקית במאחזים. לא מדובר על זוטות, כי אם על פשע מאורגן. חובת ההוכחה מוטלת על הגורמים המעורבים באחזקת המאחזים: המועצות האזוריות, החטיבה להתיישבות ומשרדי הממשלה המסייעים.
במידה שבתחקיר "מולד" נפלו אי-דיוקים, יואילו נא הגורמים המוסמכים לפרסם את הנתונים הרשמיים שמוסתרים מהציבור הישראלי. כל המידע המפורט נמצא בידי הרשויות, והכסף המשמש אותן אינו כסף פרטי - הוא שייך אך ורק למשלם המסים הישראלי. חובת הרשויות כלפי אזרחי ישראל היא לחשיפת מלוא המידע ללא שיהוי.
לקריאת התחקיר | לצפייה בכתבה