פרויקט פריז - פתיחה

עם הכניסה לשנתם ה-20 של הסכמי אוסלו, שב מולד ובוחן את ההסכמים בראייה היסטורית ומבקש לבדוק מהי הרלוונטיות של הסדרי ביניים במציאות של קבע. על רקע המשבר הכלכלי בעולם והמחאה הכלכלית ברשות הפלסטינית אנו פותחים את הדיון בפרוטוקול פריז, הנספח הכלכלי של הסכמי אוסלו.

הפרוטוקול, שנחתם באפריל 1994 קבע כי הרשות הפלסטינית וישראל יפעלו תחת "מעטפת מכס" אחת, קרי בין ישראל לרשות לא יתקיימו גבולות כלכליים והמכס על סחורות המיועדות לפלסטינים ייגבה על ידי ישראל במעברי הגבול שיוותרו בשליטתה ויועבר לרשות. לרשות הפלסטינית, שאז עוד לא נקבע אם תהפוך למדינה עצמאית או תוותר במעמד נמוך מכך, לא הותר במסגרת ההסכם לפתח סממנים של כלכלה עצמאית דוגמת מטבע משלה או בנק מרכזי. במרוצת השנים שימש ההסכם לא אחת כמנוף לחץ, כאשר בעיתות פיגועים הופסקה העברת כספי המכס שגובה ישראל.

במהלך השבועות הקרובים נפרסם כאן באתר את עמדותיהם של אישים שונים שהיו מעורבים בגיבוש ההסכם, ביישומו ובמציאות הכלכלית בזירה הפלסטינית, ביחס לפרוטוקול פריז וליחסים הכלכליים שבין ישראל לפלסטינים. העמדות המובעות בפרויקט הן עמדותיהם של אישים אלה ואינן מהוות עמדה רשמית של מולד.

חלק ראשון - ראיון עם שר האוצר לשעבר, אברהם (ביגה) שוחט 

חלק שני - פרוטוקול פריז והשלכותיו הכלכליות על הפלסטינים (2000-1994)

חלק שלישי - הסכם פריז: עבר, הווה, עתיד