עיניים עצומות לרווחה

להורדת המחקר המלא לחצו כאן

בימים הראשונים לאחר שבעה באוקטובר התמסרו מערכות החדשות לניסיונות להציל חיים ולתמוך בציבור מבועת, מבולבל וחסר אונים. עיתונאיות ועיתונאים נפרסו ברחבי הארץ, כולל אזורי לחימה, על מנת לספק מידע מקיף ככל הניתן על מתקפת חמאס וכיבוש היישובים בדרום. על מנת לנתח את הסיקור התקשורתי של המלחמה בעזה, בחודשים הבאים דגמנו באופן אקראי חמישים מהדורות של מערכת החדשות הנצפית והמשפיעה בישראל, חדשות 12, במהלך ששת החודשים הראשונים ללחימה. במסגרת המדגת נותחו 721 אייטמים (כתבות, ראיונות, דיוני פאנל); 522 מתוכם עסקו ישירות במלחמה.

אלה עיקרי הממצאים:

1. במהלך ששת החודשים הראשונים למלחמה, נציגי האופוזיציה זכו לכעשירית מהחשיפה לה זכו נציגי הקואליציה, ואילו נציגי החברה האזרחית זכו לפחות מעשירית החשיפה לה זכו נציגי הממסד הביטחוני. המספרים משקפים שליטה של השלטון והממסד הביטחוני בשיח הציבורי, תוך צמצום ניכר של מרחב הביקורת – גם בתקופה שבה התמיכה הציבורית באופוזיציה עלתה משמעותית על התמיכה בקואליציה.
   
   
2. על אף שנפלו קורבנות למסע הטבח והחטיפות של חמאס בשבעה באוקטובר, אזרחי ישראל הערבים נעלמו ממהדורות החדשות כמעט לחלוטין – הן כמרואיינים והן כמראיינים. 
   
   
3. הקטסטרופה ההומניטרית ברצועה, ששודרה 24/7 בתקשורת הבינלאומית, נעדרה כמעט לחלוטין מהסיקור התקשורתי. רק 3% מהאייטמים שעסקו במלחמה התייחסו למצב האזרחי בעזה. מתוך מאות אייטמים במדגם, רק בארבעה הוזכרו נפגעים פלסטינים ברצועת עזה שאינם מעורבים בטרור. נזכיר: במהלך ששת החודשים הראשונים למלחמה נהרגו ברצועת עזה למעלה מ-31,000 בני אדם, בהם 9,000 נשים ו-13,000 ילדים. 
   
   
4. מבחינה ויזואלית, הפער בין הסיקור בישראל ובעולם עמוק במיוחד: גם כאשר הופיעו במהדורות סרטונים ותמונות מהרצועה, הם הציגו לצופים לחימה (49%), מבנים הרוסים וערים נטושות (45%), או את חיילי צה"ל (40%) – ולא את הסבל האנושי ומחירי המלחמה. 
   
   
5. קולותיהם של פלסטינים ברצועה ובגדה – ובפרט תומכי הרשות הפלסטינית – נעדרו כמעט לחלוטין מהמסכים במהלך ששת החודשים הראשונים למלחמה.
   
   
6. הרג העיתונאים ברצועת עזה – שבשלב זה נחשב על ידי ארגוני עיתונאים בעולם לחסר תקדים בקנה מידה בינלאומי – זכה להתעלמות מוחלטת או הכחשה פעילה. לא זוהו במדגם גילויי דאגה, סקפטיות ביחס להודעות הגורמים הרשמיים בישראל, או סולידריות מקצועית. 
   
   
7. מניתוח המדגם עולה גם פער מגדרי מובהק: דוברים גברים הופיעו כמראיינים, מרואיינים, פרשנים או מגישים ב-457 מהאייטמים (כ-63%), לעומת 295 בלבד בהם הופיעו דוברות נשים (כ-41%).