להורדת התחקיר המלא לחצו כאן
בשנים האחרונות עולות לכותרות לעתים קרובות פעולות "תג מחיר" המכוונות נגד כוחות הביטחון, פלסטינים המתגוררים בשטח וערבים אזרחי ישראל. פעולות עברייניות אלו מטרידות הן את רשויות החוק והן את הציבור הרחב בישראל. עם זאת, מעטים יודעים להסביר כיצד צמחה התופעה, מה מטרתה ומהם מקורות המימון שלה. עוד פחות ישראלים יודעים לספר כי מי שיזמו את המדיניות האלימה הפוגעת בבניהם המשרתים בצה"ל ובפלסטינים חפים מפשע – ממומנים ביד נדיבה מכספי המסים שלהם-עצמם.
"תג מחיר" מצטיירת בציבור הרחב כתופעה שמונהגת בידי נוער שוליים. למעשה, מדובר במדיניות מתוכננת ומתואמת שצמחה בלב הממסד המתנחלי ופותחה בידי גופים הממומנים, למרבה ההפתעה, מקופת המדינה. בניגוד לסברה הרווחת, פעילות "תג מחיר" איננה מכוונת נגד אוכלוסייה פלסטינית בלבד ונוצרה בראש ובראשונה במטרה "לגבות מחיר" ולפגוע בפעילות חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.
על רקע מעשי אלימות רבים שבוצעו על-ידי מתנחלים, ניסתה הנהגת יש"ע להדוף את הביקורת הציבורית בטענה שאין זו אלא תופעה שולית המאורגנת על-ידי "עשבים שוטים". המציאות שונה בתכלית: מי שפיתחו את מנגנון "תג מחיר" הם ועדי המתיישבים בשטחים הנהנים ממימון ציבורי נדיב, ובראשם ועד מתיישבי השומרון. הוועד הוקם ב-2008 על-ידי ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה. העמותה ממומנת באופן ישיר על-ידי המועצה המקומית שומרון, שרוב תקציבה מבוסס על מענקים כספיים ותמיכה של המדינה.
מסיקה הפך באחרונה לדמות מוכרת בציבור, עם גיוסו כעד מדינה בפרשת השחיתות הגדולה המכונה "פרשת ישראל ביתנו". מעורבותו העמוקה במנגנון "תג מחיר" נעדרת מהסיקור החדשותי בעניינו, על אף שכבר ב-2012 חשף תחקיר "ידיעות אחרונות" חלק מהמסמכים והעדויות שקשרו לתופעה באופן חד-משמעי אותו ואת הוועד בראשות בני קצובר. סגנו של מסיקה, יוסי דגן, המשמש כממלא מקומו כיו"ר המועצה, נמנה אף הוא עם מייסדי ועד מתיישבי השומרון, ואף דברר בעבר את פעולותיו. עד היום כתובתו בהתנחלות שבי שומרון משמשת כמען הרשמי של העמותה במשרד המשפטים. על אף מעורבותו המשמעותית בגוף שעודד פעילות בלתי-חוקית, באוגוסט הקרוב יתמודד דגן באופן רשמי על המשרה הציבורית הבכירה – ראשות המועצה האזורית. דגן, תלמידו של הרב דב ליאור מקריית ארבע ומקורב לח"כ אורן חזן, מנסה עתה - משהפך מועמד מרכזי לראשות המועצה - לטשטש את מעורבותו בוועד הקיצוני.
מסיקה, דגן וקצובר השקיעו מאמץ רב כדי למנוע פרסום ראיות הקושרות את "תג מחיר" למועצה האזורית ולוועד מתיישבי השומרון. לקראת פרסום התחקיר בעניינם איימו על כלי התקשורת בתביעה על סך מיליון שקל, וכשהאיום לא מנע את הפרסום - הגישה המועצה האזורית תביעת דיבה נגד "ידיעות אחרונות", מה שעצר פרסומים של פרטים נוספים ומנע התנהלות שיח ציבורי בנושא. בהמשך בוטלה התביעה, ונמשכה על-ידי המועצה בקול דממה דקה, אך הנזק הציבורי כבר נעשה. עם זאת, בטרם בוטל ההליך, נמסרו לבית המשפט חומרים נוספים שהובילו לחשיפת ממצאים חדשים – ואלה מובאים כאן לראשונה.
עיקר הממצאים: