חיים גנז
חיים גנז הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב שם הוא מלמד וחוקר בתורת המשפט, המוסר והמדינה ועמית בכיר במרכז מולד. בשנת 2017 זכה בפרס שניצר של האגודה למדעי היהדות בארה"ב בפילוסופיה ומחשבה יהודית על ספרו A Political Theory for the Jewish People, הגרסה העברית של הספר זכתה בפרס יעקב בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשע"א-תשע"ב. בשנת 2012 זכה גנז בפרס מפעל הפיס על שם לנדאו בתחום מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, ובפרס חשין למצוינות בחקר המשפט.
חיים גנז הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב שם הוא מלמד וחוקר בתורת המשפט, המוסר והמדינה ועמית בכיר במרכז מולד. בשנת 2017 זכה בפרס שניצר של האגודה למדעי היהדות בארה"ב בפילוסופיה ומחשבה יהודית על ספרו A Political Theory for the Jewish People, הגרסה העברית של הספר זכתה בפרס יעקב בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשע"א-תשע"ב. בשנת 2012 זכה גנז בפרס מפעל הפיס על שם לנדאו בתחום מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, ובפרס חשין למצוינות בחקר המשפט.
מדוע הציונים צודקים והמתנחלים טועים
חיים גנז
על הספר
בשנים האחרונות מתחוללת לנגד עינינו התמזגות רעיונית משונה בין הימין המתנחלי לבין השמאל הפוסט-ציוני. אלה גם אלה גורסים שהציונות היא, במהותה, מפעל של נישול ועוול, וכי לא ניתן להצדיק אותה מבלי להכשיר את הפרת זכויותיהם של מיליוני פלסטינים. המתנחלים משתמשים במהותה הפוגענית לכאורה של הציונות כדי להצדיק את המשך הנישול; הפוסט-ציונים מאמצים אותה על מנת לשלול את זכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום. התפיסה לפיה מקור הציונות בחטא קדמון מציבה בפני אוהדיה ברירה ברורה: לנטוש את הציונות, או להשלים עם אופייה הגזלני. במסה קצרה וקולחת מציע חיים גנז אפשרות שלישית: ציונות שוויונית. בניגוד לעמדת המתנחלים והפוסט-ציונים, הציונות השוויונית קוהרנטית מבחינה היסטורית, מוצדקת מבחינה מוסרית, ומציעה מפת דרכים עתידית הוגנת ואופטימית.
מה ההבדל המהותי בין 48' ל-67'? מדוע המתנחלים טועים – על אף שהציונות צודקת? וכיצד ניתן להצדיק את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מבלי להצדיק את מפעל ההתנחלות בשטחים או את עליונותם של היהודים על פני הפלסטינים באותו חבל ארץ?
מסה זו היא תשובה נמרצת ומשכנעת למבוכה שאוחזת לאחרונה בתומכי הציונות הפרגמטית, זו ששאפה להקים בישראל בית לאומי ליהודים, אך בה בעת כיבדה את מעמדם של בני הארץ הפלסטינים.
בשנים האחרונות מתחוללת לנגד עינינו התמזגות רעיונית משונה בין הימין המתנחלי לבין השמאל הפוסט-ציוני. אלה גם אלה גורסים שהציונות היא, במהותה, מפעל של נישול ועוול, וכי לא ניתן להצדיק אותה מבלי להכשיר את הפרת זכויותיהם של מיליוני פלסטינים. המתנחלים משתמשים במהותה הפוגענית לכאורה של הציונות כדי להצדיק את המשך הנישול; הפוסט-ציונים מאמצים אותה על מנת לשלול את זכותה של ישראל להתקיים כמדינת לאום. התפיסה לפיה מקור הציונות בחטא קדמון מציבה בפני אוהדיה ברירה ברורה: לנטוש את הציונות, או להשלים עם אופייה הגזלני. במסה קצרה וקולחת מציע חיים גנז אפשרות שלישית: ציונות שוויונית. בניגוד לעמדת המתנחלים והפוסט-ציונים, הציונות השוויונית קוהרנטית מבחינה היסטורית, מוצדקת מבחינה מוסרית, ומציעה מפת דרכים עתידית הוגנת ואופטימית.
מה ההבדל המהותי בין 48' ל-67'? מדוע המתנחלים טועים – על אף שהציונות צודקת? וכיצד ניתן להצדיק את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מבלי להצדיק את מפעל ההתנחלות בשטחים או את עליונותם של היהודים על פני הפלסטינים באותו חבל ארץ?
מסה זו היא תשובה נמרצת ומשכנעת למבוכה שאוחזת לאחרונה בתומכי הציונות הפרגמטית, זו ששאפה להקים בישראל בית לאומי ליהודים, אך בה בעת כיבדה את מעמדם של בני הארץ הפלסטינים.
שתף ספר זה
"לא קשר של קניין היסטורי יש ליהודים עם ארץ ישראל, אלא קשר היסטורי של זהות לאומית. קשר זה, יחד עם רדיפותיהם, הצדיק וממשיך להצדיק את שאיפת הציונות לממש בישראל לאומיות יהודית במלוא מובן המילה".
פרופסור חים גנז