מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד - עדכני לדצמבר 2014
להורדת העדכון כקובץ PDF כולל הפניות ומקורות לחצו כאן
לקריאת המחקר המלא "מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: ברית במשבר" לחצו כאן
המסמך שלפניכם הוא עדכון לדוח מולד מדצמבר 2013, שנועד לבחון את מעמדה הבינלאומי של ישראל תוך הסתמכות על נתונים מבוססים ומדדים אובייקטיביים. מטרת המסמך היא להציג את ההתפתחויות העיקריות במעמד הבינלאומי של המדינה בשנה שחלפה מאז פרסום המחקר. על- מנת לעשות זאת ביצענו מעקב אחר אירועי מפתח בשנה האחרונה - חרמות בינלאומיים, סנקציות מצד גופים מדינתיים, יחסי ישראל-ארצות הברית וכדומה - וחיברנו בין הנקודות השונות במטרה להצביע על מגמה משותפת.
בחינה של השתלשלות האירועים ב-2014 מעלה כי המגמה שעליה הצבענו ב-2013 התחזקה משמעותית בשנה האחרונה. כפי שהראינו בעבר, נבואות הזעם לגבי בידוד בינלאומי של ישראל מוגזמות ואינן מעוגנות בנתונים: ישראל אינה מבודדת מהעולם; מדינות רבות מקיימות עמה יחסים כלכליים, תרבותיים ודיפלומטיים ומגלות עניין בטיפוח יחסים אלה.
בנוסף, בניגוד לדעה הרווחת ולמסרים היוצאים חדשות לבקרים ממשרד ראש הממשלה, מדינת ישראל לא סובלת מדה-לגיטימציה בזירה העולמית. החרם על מדינת ישראל כולה - בניגוד לחרמות המתמקדים ביהודה ושומרון בלבד - הוא תופעה שולית, שלא הצליחה גם במהלך 2014 לקנות אחיזה בקרב הקהל הרחב. הסיבה לכך היא שרוב הגורמים הבאים במגע שוטף עם ישראל מכירים חד-משמעית בזכותה להתקיים ואינם מטילים ספק בצדקת קיומה.
למעשה, כמעט 100% מהמקרים שבהם יחסי החוץ של ישראל אינם אופטימליים קשורים במישרין לשליטה הישראלית בשטחים. החרמות והסנקציות היחידים שכן נודעו כאפקטיביים במהלך 2014 כוונו והוגבלו באופן ברור ליהודה ושומרון בלבד.
החיכוך של ממשלת נתניהו עם ממשלות מערביות זרות נובע בראש ובראשונה מקונצנזוס בינלאומי ארוך שנים ונדיר בהיקפו - ממוסקבה דרך בייג'ין ועד וושינגטון - השולל את המדיניות הישראלית מעבר לקו הירוק. מנגד, ניתן לזהות קונצנזוס בינלאומי משלים המכיר בצדקת קיומה של מדינת ישראל בגבולות 1967. על-פי כל הערכה סבירה, אין סיבה לצפות כי הסכמה בינלאומית רחבה זו תשתנה בעתיד הנראה לעין.
המצב הגיאו-פוליטי הנתון שבו מצויה ישראל והמבנה הכלכלי מוּטה-הייצוא שלה מגבירים באופן דרמטי את הצורך של המדינה במערכת איתנה של קשרים בינלאומיים. מדיניות החוץ העקבית שאותה מוביל נתניהו בחמש השנים האחרונות - התרחקות מואצת מבנות הברית האסטרטגיות במערב לצד קפאון מוחלט בתהליך המדיני - פוגעת קשות באינטרס הלאומי. אבחנה זו נכונה באופן מיוחד למשברים התכופים מול ארצות הברית שחשיבותה לישראל מוחלטת וקיומית.
במהלך השנה האחרונה הלחץ הבינלאומי על ישראל בא לידי ביטוי בשתי דרכים: הצרה של צעדי ישראל בזירה המדינית והכלכלית; והיענות גוברת למהלכים הפלסטיניים באו"ם.
- נובמבר 2013 - משבר דיפלומטי פורץ עקב דרישת הממשלה לכלול גופים אקדמיים ועסקיים מיהודה ושומרון בתוכנית המחקר המדעי של האיחוד האירופי, 2020 Horizon. המשבר בין ישראל לאיחוד כמעט הביא להפסקת הזרמה של מיליארדי שקלים לאוניברסיטאות ולחברות היי-טק ישראליות - בגלל התעקשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, לכלול את ההתנחלויות בתוכנית המענקים של הקרן האירופית, בניגוד לעמדה הרשמית ארוכת השנים של האיחוד.
- דצמבר 2013 - ממשלת בריטניה מזהירה באופן רשמי מפני השקעה בחברות מעבר לקו הירוק.
- דצמבר 2013 - ממשלת רומניה לא מאשרת ייבוא עובדים לישראל, בעיקר לענף הבנייה, בשל כוונה להפנות את חלקם לעבודה ביהודה ושומרון.
- דצמבר 2013 - חברת המים הגדולה בהולנד מפסיקה לעבוד מול "מקורות".
- דצמבר 2013 - חברות שפעילות בהתנחלויות לא הוזמנו לפורום שיתוף הפעולה ישראל-הולנד, ערב ביקורו של ראש הממשלה ההולנדי בישראל.
- במהלך 2013 - ההכנסה של חקלאי הבקעה צונחת ביותר מ-14% - הפסד של כמעט מאה מיליון שקל. רשתות המזון, בעיקר בבריטניה ובסקנדינביה, נמנעות מלקנות פלפלים, ענבים, תמרים ועשבי תיבול שמקורם באזור. לפי יו"ר הוועדה החקלאית במועצה האזורית בקעת הירדן, מכירות הפלפלים והענבים למדינות אירופה צנחו בכ-50% תוך שנה אחת בלבד.
- ינואר 2014 - GFPG, קרן הפנסיה הלאומית של נורבגיה, מחדשת את החלטתה משנת 2010 להחרים את "אפריקה ישראל" ואת חברת הבת שלה "דניה סיבוס" בשל פעילותן מעבר לקו הירוק. הקרן היא אחת המשקיעות הזרות הגדולות ביותר בישראל, והיא מחזיקה ניירות ערך ישראליים בשווי מיליארדי שקלים. באוקטובר 2014 מודיעה "אפריקה ישראל" על הפסקת פעילות ביהודה ושומרון.
- ינואר 2014 - S4G, חברת האבטחה הגדולה בעולם, מודיעה על סיום כל החוזים שלה עם ממשלת ישראל הנוגעים לאבטחת התנחלויות החל מהשנה הבאה. במקביל, ממשלת בריטניה פותחת בחקירה נגד קונצרן הענק בחשד שהוא מספק שירותי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים להתנחלויות בניגוד להנחיות ה-OECD. ממשלת השמרנים שוללת באופן פומבי את מדיניות ישראל בשטחים וממליצה לתאגידים להימנע מכל השקעה מעבר לקו הירוק.
- ינואר 2014 - ממשלת גרמניה מתנה העברת מענקים לחברות היי-טק ולמוסדות אקדמיים בישראל בהכנסת סעיף טריטוריאלי שלפיו הכסף לא יושקע בחברות שפועלות מעבר לקו הירוק. מדובר ב-12 מיליון שקל המיועדים למחקר ובסכום גבוה בהרבה המיועד להשקעה במגזר הפרטי1. בישראל בהכנסת סעיף טריטוריאלי שלפיו הכסף לא יושקע בחברות שפועלות מעבר לקו הירוק. מדובר ב-12 מיליון שקל המיועדים למחקר ובסכום גבוה בהרבה המיועד להשקעה במגזר הפרטי.
- ינואר 2014 - PGGM, קרן הפנסיה הגדולה בהולנד, מחרימה בנקים ישראליים בשל מימון התנחלויות. הקרן השקיעה במהלך השנים עשרות מיליוני אירו בבנק הפועלים, בנק לאומי, דיסקונט, הבנק הבינלאומי ומזרחי טפחות. העיתונות הכלכלית בהולנד מדווחת על כוונה של חברות גדולות נוספות למשוך השקעות ממוסדות פיננסיים ישראליים המקיימים קשרים עם התנחלויות.
- פברואר 2014 - FDC, קרן הפנסיה הממשלתית של לוקסמבורג, מחרימה את כל הבנקים הגדולים בישראל בשל "פעילות בלתי-חוקית בהתנחלויות". כמו כן, אוסרת הקרן על השקעה ב"אלביט" וב"אפריקה ישראל" בשל פעילותן מעבר לקו הירוק.
- פברואר 2014 - Danske Bank, הבנק הגדול בדנמרק, מצרף את בנק הפועלים לרשימת החברות שאותן הוא מחרים מסיבות אתיות בשל פעילות הבנק מעבר לקו הירוק.
- פברואר 2014 - לפחות שתי חברות תשתית זרות - Boskalis ההולנדית ו-Condote de Agua האיטלקית - נסוגות מהמכרז הבינלאומי להקמת הנמלים הפרטיים בחיפה ובאשדוד, על רקע חשש מההשלכות התדמיתיות של פעילותן העסקית בישראל.
- פברואר 2014 - הבנק הגדול במדינות סקנדינביה, Nordea Bank, דורש הבהרות מבנק לאומי וממזרחי טפחות לגבי היקף פעילותם בהתנחלויות על רקע חששות מפני "הפרת נורמות בינלאומיות".
- פברואר 2014 - Deutsche Bank, הבנק הגדול בגרמניה, מכריז כי ההשקעה בבנק הפועלים איננה מוסרית בשל פעילותו מעבר לקו הירוק, ומחריג אותו מאחת מתוכניות ההשקעה שלו.
- מאי 2014 - עקב פיצוץ המו"מ בין ישראל לפלסטינים, גרמניה חוזרת בה ממתן הנחה של מאות מיליוני דולרים לממשלת ישראל, במסגרת רכישת ספינות טילים שנועדו להגן על מתקני הגז הישראליים בים התיכון.
- יוני 2014 - שנה אחרי שהודיעה על הפסקת פעילותה בשטחים, חברת האבטחה G4S המעסיקה 8,000 איש בישראל, מודיעה שלא תחדש חוזים עם בתי כלא ישראליים.
- יולי 2014 - האיחוד האירופי מקשיח את הגבלות הייבוא לשטחו מאזורים הנמצאים מעבר לקו הירוק ואוסר על ייבוא חקלאות אורגנית מהשטחים. לבקשת ישראל נותן האיחוד ארכה של 30 יום להקמת מנגנון שיפריד בין מוצרים מהחי משטח מדינת ישראל לבין מוצרים מהחי מהשטחים, שייבואם למדינות האיחוד ייאסר כליל.
- אוגוסט 2014 - ממשלת סקוטלנד מפרסמת מסמך רשמי שבו היא מבקשת להניא את המגזר הפרטי מסחר עם חברות הפעילות בהתנחלויות.
- אוקטובר 2014 - הפרלמנט הבריטי מאשר הצעת החלטה הקוראת לממשלת בריטניה להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67'.
- אוקטובר 2014 - הבית העליון של הפרלמנט האירי מאשר הצעת החלטה הקוראת לממשלת אירלנד להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67'.
- אוקטובר 2014 - האיחוד האירופי מגבש מסמך "קווים אדומים" לבנייה בהתנחלויות שנועד לשמש תמרור אזהרה אחרון לפני החרפת צעדי האיחוד נגד בנייה ישראלית מעבר לקו הירוק. בין הצעדים העומדים על הפרק: בחינה של הסכם הסחר החופשי עם ישראל מ-1995 והחלת סנקציות אישיות נגד מתנחלים שהורשעו באלימות.
- אוקטובר 2014 - שרת החוץ של קרואטיה מודיעה כי ממשלתה צפויה להכיר בקרוב במדינה פלסטינית.
- אוקטובר 2014 - חברת "סודהסטרים" מעתיקה את המפעל שלה ממישור אדומים אל תוך גבולות הקו הירוק.
- אוקטובר 2014 - ממשלת שוודיה מודיעה על הכרה רשמית במדינה פלסטינית עצמאית.
- נובמבר 2014 - הבית התחתון של הפרלמנט הספרדי מצביע בעד החלטה הקוראת לממשלת ספרד להכיר במדינה פלסטינית שתוקם בפועל על ידי “שיחות בין הצדדים”.
- דצמבר 2014 - המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) מקבלות לשורותיהן את המדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה שאיננה חברה.
- דצמבר 2014 - שני בתי הפרלמנט הצרפתי מאשרים החלטה הקוראת לממשלה להכיר במדינה פלסטינית.
- דצמבר 2014 - הפרלמנט הפורטוגלי מאשר הצעת החלטה הקוראת למממשלה להכיר במדינה פלסטינית.
- דצמבר 2014 - הבית התחתון של הפרלמנט האירי מצטרף לבית העליון ומאשר החלטה הקוראת להכרה במדינה פלסטינית.
- דצמבר 2014 - שר החוץ הדני מכריז כי דנמרק תהיה מוכנה להכיר במדינה פלסטינית גם ללא השגת הסכם בין ישראל לפלסטינים. הוא אמר את הדברים על אף שהפרלמנט הדני דחה הצעה הקוראת לממשלה להכיר במדינה פלסטינית.
- דצמבר 2014 - המדינות החברות באמנת ז’נבה הרביעית מקיימות כינוס לדיון במצב ההומניטארי הנובע מהסכסוך הישראלי פלסטיני, למרות התנגדות ישראל, ארה”ב, קנדה ואוסטרליה לכינוס. הדיון התאפשר בעקבות הצטרפות הפלסטינים לאמנה כתוצאה מקריסת התהליך המדיני בחודש מרץ 2014.
נוכח התפתחויות אלו בזירה הבינלאומית ניתן היה לצפות כי ישראל תפעל לביצור יחסיה עם העולם המערבי. יחסים אלה היו אבן הפינה של אסטרטגיית החוץ הישראלית מאז הקמת המדינה, והם שאפשרו את שגשוגה למרות הבידוד הגיאו-פוליטי שנגזר עליה מעצם מיקומה במזרח התיכון.
בפועל, ההפך הוא הנכון: ממשלת נתניהו עשתה כל שביכולתה כדי לנכר את בעלות בריתה הקרובות ביותר של ישראל. כך, למשל, נראו התחנות המרכזיות בהתנהלות ממשלת נתניהו מול הממשל האמריקאי:
- נובמבר 2013 - ממשלת נתניהו היא הממשלה המערבית היחידה שמגנה את הסכם הביניים שחתמו שש המעצמות מול איראן. נתניהו מבקר בחריפות את ההסכם שהוגדר על-ידי נשיא ארצות הברית כאחד מיעדי המדיניות המרכזיים שלו. בחודשים שלאחר מכן מקדמת ישראל - בין היתר, באמצעות תומכיה בוושינגטון - חקיקה בקונגרס שתטיל סנקציות על איראן.
- חקיקה כזו הייתה מחבלת באופן משמעותי בשיחות הגרעין, מה שהביא את הנשיא אובמה להודיע בתחילת השנה, באופן חריג ביותר, כי אם תאושר יטיל עליה וטו נשיאותי. המהלך היה כה בוטה עד כי אפילו איפא"ק, השדולה היהודית-אמריקאית, נאלצה בפברואר 2014 להסיר את תמיכתה מהחוק, בניגוד לעמדת נתניהו.
- דצמבר 2013 - רון דרמר, יועץ ומקורב של נתניהו, ממונה לתפקיד שגריר ישראל בארצות הברית. דרמר מזוהה באופן ברור עם המפלגה הרפובליקנית ומינויו נתפס כהתרסה נגד הממשל. מאז כניסתו לתפקיד מוחרם דרמר על-ידי היועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס.
- ינואר 2014 - שר הביטחון, משה יעלון, מכנה את קרי "משיחי ואובססיבי" ויוצר תקרית דיפלומטית חסרת תקדים בחריפותה. בחודש מרץ, חודשיים לאחר מכן, מאשים יעלון את ממשל אובמה בחולשה עקב תגובת ארה"ב לפלישה הרוסית לאוקראינה. בשני המקרים אולץ שר הביטחון להתנצל על ההתבטאויות. באוקטובר האחרון הדליפו גורמים בממשל כי בניגוד לשרים אחרים ולקודמו בתפקיד, נמנע מיעלון להיפגש עם גורמים בבית הלבן ובמחלקת המדינה במהלך ביקור בארצות הברית.
- מרץ 2014 - שגריר ישראל באו"ם מקבל הוראה מירושלים ונעדר מהצבעה שיזמה ארצות הברית לגינוי הסיפוח הרוסי של חצי האי קרים. הרוב המכריע של מדינות המערב תמך בהחלטה. בין הנמנעים בהצבעה: איראן ומדינות הגובלות ברוסיה. גורמים ישראלים הוסיפו להתבטא באופן אמביוולנטי ומרוכך כלפי רוסיה גם בחודשים שלאחר מכן, מה שעורר את זעמו של הממשל כלפי ישראל.
- אפריל 2014 - השיחות בין ישראל לפלסטינים קורסות עם הודעת הממשלה על הרחבת הבנייה מעבר לקו הירוק ועל רקע סירוב ישראלי לבצע את הפעימה הרביעית של שחרור האסירים.
- יולי-אוגוסט 2014 - במהלך מבצע "צוק איתן" מתעמת נתניהו עם גורמים בממשל האמריקאי על היקף הפגיעה בבלתי-מעורבים. גורמים בממשלה פועלים לדחיקת שר החוץ האמריקאי מהמגעים להפסקת אש. כתוצאה מפעולות אלה, בעיצומה של הלחימה עוצרת ארצות הברית משלוח של טילי "הלפייר" ונמנעת במשך ימים מלהגיב לפניות משלחת הרכש של משרד הביטחון בוושינגטון.
- ספטמבר 2014 - הממשל האמריקאי מבקר את ישראל על מדיניות הבנייה שלה בשטחים. בתגובה מאשים נתניהו את ממשל אובמה בסטייה מ"הערכים האמריקאים". הבית הלבן משיב בחריפות: "הערכים שלנו מימנו את כיפת ברזל".
- אוקטובר 2014 - שר הכלכלה, נפתלי בנט, ושר התקשורת, גלעד ארדן, תוקפים את מזכיר המדינה האמריקאי וטוענים כי הוא תולה בישראל את האשמה על כך שצעירים מוסלמים מתגייסים לשורות דאע"ש. בהתבטאותו המקורית אמר קרי כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני "מתדלק" קיצוניות במזרח התיכון. מחלקת המדינה האמריקאית מותחת ביקורת קשה על הטענות של השרים ומאשימה אותם בסילוף דברי מזכיר המדינה "לצרכים פוליטיים".
בעשור האחרון, וביתר שאת מאז עליית נתניהו לשלטון ב-2009, ניתן לזהות בישראל מצד אחד הערכת-יתר של כוחה ומצד שני הערכת-חסר של הנזק שעלול להיגרם עקב הרעה משמעותית או ניתוק היחסים עם ארצות-הברית ואירופה. בכל פעם שמתגלע משבר בין ישראל לאחת מבנות בריתה - מה שקורה בשנים האחרונות לעתים תכופות יותר ויותר - מנסים קברניטי המדינה להסיט את תשומת הלב הציבורית מן המחלוקת הקשה אל עבר יעד חדש ומבטיח: הודו, מזרח אירופה, דרום אמריקה, סין ועוד.
שר הכלכלה בנט ניסח את המדיניות הזו באופן חד-משמעי כשכתב לתומכיו באוקטובר 2013: "משהו רע קורה באירופה... מדינת ישראל חייבת להבין שמדובר במגמה איטית אך יציבה, ועלינו להיערך אליה... אנו פועלים באגרסיביות רבה על מנת להגדיל את הסחר מזרחה". ואולם, "תזת המזרח" של בנט סופגת מכה אחר מכה בשנה האחרונה, עם התהדקות הקשרים הביטחוניים- כלכליים בין סין לאיראן. רק בחודש שעבר הצהיר שר ההגנה הסיני כי ארצו שואפת להדק עוד יותר את הקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות.
בתוך כך, החליטה ממשלת נתניהו, בעודה שוחקת את יחסי ישראל עם המערב, להדק את יחסי החוץ עם רוסיה. גם מדיניות זו מתגלה כבלתי-אפקטיבית באופן מיוחד. כזכור, רוסיה היא זו שבנתה את הכור הגרעיני האיראני בבושהר, והיא נערכת לבניית כורים נוספים ברפובליקה האסלאמית. רוסיה גם מעוניינת לחתום עם טהרן על הסכם סחר שיעשיר במיליארדי דולרים את הקופה האיראנית. במקביל, היא תומכת באופן נדיב במשטר אסד ומציידת אותו בנשק מתקדם שזולג באופן עקבי לידי חיזבאללה.
נוסף על כך, חשוב להדגיש כי ישראל אינה ערוכה מבחינה מדינית, ביטחונית, כלכלית או תרבותית להחליף את הברית האסטרטגית המבוססת וארוכת-השנים שלה עם המערב. לפיכך, חיזוק קשרים עם מדינות לא-מערביות הוא עניין רצוי ביותר, אבל רק כ"קומה שנייה" על בסיס הברית הקיימת עם ארצות הברית ואירופה.
התקוות שתולים נתניהו ובנט באפיק הסיני ובאפיק הרוסי מתגלות במופרכותן דווקא בכל הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני. רוסיה הודיעה לא מכבר כי תתמוך בהצעת ההחלטה הפלסטינית במועצת הביטחון של האו"ם להציב תאריך יעד לסיום השליטה הישראלית בשטחים; סין קוראת להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים; והודו, שמוזכרת אף היא כיעד מדיני חשוב, הצהירה כי היא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים.
ניתן לראות בבירור, אם כן, שבמזרח כבמערב סבורים כי אין כל הצדקה להמשך בניית ההתנחלויות ושותפים לקונצנזוס שמצדיק את קיומה של מדינת ישראל אך שולל את מדיניותה מעבר לקו הירוק.
מדיניות החוץ שאותה מובילים נתניהו וליברמן מתעלמת באופן מופגן מתהליך ההתרחקות המואץ בין ישראל לבנות הברית האסטרטגיות שלה. לא זאת בלבד שראש הממשלה ושר החוץ לא נוקטים צעדים מספקים לאיחוי הקרע ההולך ומחריף, אלא שבמעשיהם ובמעשי שאר שרי הממשלה הם תורמים באופן פעיל להתרחבותו.
להורדת העדכון כקובץ PDF כולל הפניות ומקורות לחצו כאן
לקריאת המחקר המלא "מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: ברית במשבר" לחצו כאן
